קריאה עיוורת

איזה יופי! פתאום גיליתי שקראתי ספר שלם בלי להתמקד במה שחשוב באמת. זה ספר מצוין, אפילו אם לא מתמקדים בעיקר, ועכשיו יש לי סיבה לקרוא אותו שוב. הנה אני מספרת לכם הכל מההתחלה:

קראתי את הספר  "שעשני גבר". ספר ייחודי מבחינת סגנון הכתיבה- הוא מתאר את הנעשה בתוך בית מדרש בו מתקיים שיח כנה בין הלומדים על סוגיות הקשורות במשפחה. הלימוד מחבר את הכתוב בתלמוד עם שאלות מהותיות מחיי המשפחה המודרניים. בניגוד לכתיבה הדתית הרגילה, אין כאן מאמר ערוך המוביל את הקוראים מנקודה אחת לאחרת, מהנחות למסקנות, אלא פתיחה של הדיון תוך בירור מושגי היסוד שבתוכו, וקריאה לקוראים להשתלב פנימה. יש יותר שאלות מתשובות, ואני חושבת שזה מאפיין בריא של החברה הדתית הלאומית בימים אלו- מספיק לי כבר עם ספרי ה"דע מה שתשיב", פתאום נותנים גם מקום לשאלות עצמן ולא רק כהרמה להנחתה.

תכל'ס, יש בספר הרבה קטעים בהם בחורים צעירים בוחנים את היחס שלהם לנשותיהם וחושבים איך הם יכולים לתפקד נכון יותר במסגרת הביתית. בקריאה ראשונה של הספר, חיפשתי בו את עצמי: מהם חובות האישה בבית, הנגזרות מאלה של הגברים? הרגשתי מוחמאת מהכיוון הנחמד של הספר- שיקראו להם כל הגברים ויעשו חשבון נפש, יבחנו אם היחס שלהם לנשים שלהם הוא יחס נכון, הוגן, מכבד (מה הוא צריך להיות בעצם?). אחר כך הרגשתי נטושה- למה הם כל הזמן מדברים על עצמם, איך אני אפתח את תודעתי הפמיניסטית כשהם מדברים כל הזמן על עצמם?

אתמול הבנתי, בעקבות דברים שחברה אמרה לי על הספר, שפיספסתי את כל הנקודה. היא אמרה שהספר הוא נסיון של הגברים לדבר על המקום שלהם בעולם חדש, בו המהפכה הפמיניסטית כבר קרתה. היא אמרה שדיברנו כבר הרבה על הנשים ומקומן, ועל הנשיות, ושלא דיברנו על דמות הגבר ועל גבריות.

מיד חשבתי על המושג "גבר", ועל גבריות בכלל. למה התמונה שעולה לי בראש כשמדברים על נשיות היא כל כך מורכבת, מצד אחד, ובהירה, מצד שני, והתמונה שעולה לי בראש כשאני חושבת על "גבר" היא כל כך צרה ומטושטשת? כל כך מיושנת (מוסכניק, בגדי עבודה, קול רם מדי, דיבור לא משויף) שאני דוחה אותה על הסף? מה האסוציאציות שעולות לכן בראש כשאתן חושבות על גבריות? איך הגבריות צריכה להיות, היום?

ובמיוחד מוזר שזה מה שעולה לי בראש אחרי שכבר קראתי ספר שדן בדברים האלה. המסקנה הבלתי נמנעת, והמשמחת, היא שאני הולכת לקרוא אותו שוב.

וחוץ מזה, הלוואי שירבו מקרים כאלה, בהם לא רק שאני לא יודעת מה הסוף של הסיפור לפני שהגעתי לשם, אלא מתברר בדיעבד שאפילו את ההתחלה אני לא הבנתי כמו שצריך.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה סוציולוגיה, ספרים, פמיניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על קריאה עיוורת

  1. יוליה הגיב:

    >שיקראו להם כל הגברים ויעשו חשבון נפש
    – 🙂 תמיד טוב שחשבון הנפש הוא של מישהו אחר
    גבריות זה שאלה קשה.
    איך גברים (או לפחות שהגברים אני רוצה שיהיו לידי) יהיו קלה יותר. מושלמים, כמובן. רצוי לפחות כמוני 🙂
    וברצינות יותר, אני מבינה את חוסר הבהירות של הגדרת הגבריות, כי אחרי שקראתי וניסיתי להגדיר לעצמי מהי גבריות בעיניי, לא הצלחתי לוותר על אף תכונה טובה בשבילם, מבלי להישמע לעצמי שוביניסטית.
    איכשהו המושגים של מאבק המינים יותר מדי חזק פועלים על ההסתכלות של היחסים בין גברים ונשים אצלי וקשה לי להודות שאיזשהי תכונה טובה היא של גברים דווקא.
    התפשרתי עם עצמי על ידי להסתכל על זה כעל "החיבור לצד הגברי שבי", למרות הצמרמורות שבחוסר טבעיות של המשפט הזה.
    כמו בהנחות הידועות נראה שזה היכולת להפריד בין דברים, להתמקד בעניין מסויים שמגדירים לעצמנו כחשוב ביותר. איזשהו אומץ לקחת על עצמך דברים שלא בטוחים ביכולת שלנו לעמוד בהם. לקיחת אחריות על נושאים ששייכים לכלל, והובלתם.
    אבל ככלל נראה לי שאני די מגמגמת כשאני מנסה לענות על השאלה הזו
    אולי באמת כדאי לי לקרוא את הספר הזה …..

  2. efratw הגיב:

    אני שמחה שהיה קשה לך לענות.אני אוהבת שאלות קשות, זה אתגר. נראה לי שצריך לחפור בזה קצת. זה נושא חשוב.

  3. יוליה הגיב:

    את מוזמנת ללמוד איתי למועד ב' במצב מוצק. זה אתגר.

  4. efratw הגיב:

    השאלות במצב מוצק הן לא קשות. אני יכולה לענות על כולן, בדיוק, בלי להתאמץ בכלל. השאלה כמה זמן מחכים. אחרי המבחן בטח יפורסמו תשובות, או ימסרו מפי המתרגלים, או משהו כזה. לשאלות שלי אין תשובונים, ולא צפויים בזמן הקרוב.

  5. יוליה הגיב:

    הממ…. יש לך פה טעות.
    אין תשובות.
    לא מפרסמים.
    לא למבחן הזה ולא למבחנים קודמים.
    גם לא לתרגילים.

    חוצמזה אני לא חושבת שמישהו הצליח לענות נכון על המבחן הזה, ככה שהאפשרות לקחת את מחברת הבחינה של מישהו לא באה בחשבון.
    אני לא בטוחה שהמרצה שכתב את הבחינה יכול לעמות על כולן, בדיוק (למרות שהוא טוען שכן).

    לעומת זאת, אני תמיד יכולה להשתמש במה שהפרופסור שלי אמר פעם – שכשהוא היה צעיר היו הרבה דברים שהוא לא הבין כמו שצריך בפיסיקה. לא מעט מהם התגלו כלא נכונים.

    בכל אופן, ככ הנראה אני לא הולכת לעבור את האתגר של מועד ב' נירמלו לממוצע 91 עם 85 בתור הציון הנמוך ביותר. (כך אין סיכוי שמישהו ירצה לעשות מועד ב' בשביל לשפר)

    מה שניסיתי לומר הוא שלא כל מה שאתגר מעניין, והשאלה מה המקום של הגבריות מעניינת.

  6. pokerface הגיב:

    נשיות גם אצלי מצטיירת כמורכבות אך לא תמיד במובן החיובי.
    מה שאומר שגבריות מצטיירת אצלי כפשטות (כמובן שגם לא תמיד במובן החיובי).

  7. פינגבאק: חלון לשנות התשעים | במקום תה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s