ארכיון חודשי: נובמבר 2009

חוק שימור החומר

אף פעם לא יהיו לי יותר דברים ממה שאני באמת צריכה. נגיד הגעתי למצב שבו נשאר רק מפתח אחד לדירה שלי וכל השאר נעלמו. גם אני אלך לשכפל עוד כמה מפתחות שיהיו לכל צרה שלא תבוא, כבר ביום למחרת כל … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, פמיניזם | 6 תגובות

טפחו אמנים

אם אנחנו רוצים שלא הכל יהיה מפלסטיק, יש צורך בטיפוח אמנים. אמנות אינה משתלמת. המוזיקה היא משחק ילדים, היא מתנצלת, אבל אני לא מצליחה להפסיק לעשות אותה. אני קמה באמצע הלילה ומנגנת את מה שחלמתי, אני יודעת שחסרה לפסנתר שלי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמנות | תגובה אחת

שנתיים

אני כותבת כאן כבר שנתיים. נדהמת מכך שעדיין לא הפסקתי. משמח אותי לראות שיש לבלוג הרבה קוראים (יחסית למספר החברים שיש לי). אולי זו הזדמנות טובה לספר קצת על הבלוג. מטרת העל של הבלוג היא כנראה לשעשע כמה חברות שלי. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איזה כיף, כללי | 14 תגובות

תפסיק להיות חצוי

מדרש: "ויאהב יעקב גם את רחל מלאה"- רחל ולאה הם חלקים באישיות של יעקב (או- מתאימות לחלקים באישיות של יעקב). חלק אחד הוא אוהב, חלק אחר פחות. האהבה לחלק שבו שהוא אוהב יותר מתחזקת כשהוא מחזק את יחסיו עם החלק … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פרשת השבוע | 2 תגובות

לישון

ערימות בלתי נגמרות של כלים לשטיפה הביאו אותי לחשוב על עיבוד מחודש של הסיפור הקצר "לישון" של צ'כוב. פעם לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי מרשה לעצמי לראות סרטים מטרידים ועוד לא העליתי את עצמי על דיאטת סוכר ודבש של קומדיות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרים | 5 תגובות

מה אני קוראת (17)

בדיוק סיימתי את "המשכוכית" של קוני ויליס. אהבתי מאוד את הספר שלה "מלבד הכלב" שקראתי לפני כמה שנים. שילוב של קומדיה רומנטית ומדע בדיוני- לייט. הכי טוב. שניים מהז'אנרים האהובים עלי (השלישי הוא פנטזיה- לייט). אחר כך עשיתי טעות חמורה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרים | 4 תגובות

עציץ (3)

עוד פרק בסאגה הבלתי נגמרת של קורות אפרת והעציץ. היום ראיתי בחורה יפה מכניסה בטטה לצנצנת מים ומחפשת לה מקום חמים ומואר, והכל באופן אגבי ולא- חגיגי במופגן, וזה עשה לי חשק לגדל צמח אצלי בבית. אולי אני אהיה מאלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גינון | 2 תגובות

מה אני קוראת (16)

סיימתי לקרוא את ימיו ולילותיו של הדודה אווה מאת דנקנר. שמעתי כמה המלצות וקראתי. אולי זה אומר שאני צריכה להקשיב לאחרים פחות. מדובר בספר קריא ונטול עומק לחלוטין. חבל, כי הסיפור מאוד קולח והיה אפשר לנצל אותו לאמירה משמעותית על … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ספרים | 4 תגובות

אפרת המרגלת, מאחרי קווי האויב

היו לה פנים נחמדות. כובע. פנים צבועות בצבעים עדינים, כמו ששלי אף פעם לא יהיו. היא לא הבינה מה אני עושה שם. להכיר את השכנים זו לא סיבה מספיק מצויה. "מאיפה אמרת שאת?". היא שאלה אותי מאיזה מגזר אני. אם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה איזה כיף, דברים שקרו באמת | 2 תגובות