אני מעריכה את היכולת הנדירה לשלב בין העולם הרגשי ועולם הדמיון לחידושים האחרונים שבמציאות. חלק גדול מעולם הרגש והדמיון שלי בנוי על קונספציות מאוד מיושנות. לא מזמן בדקתי איך הסיפור על סינדרלה עיצב את הציפיות שלי מעצמי ואת התפיסה שלי של עושר ועוני. מהסיפור על סינדרלה ומאגדות דומות קיבלתי גם תמונה מאוד חיה של נסיך על סוס לבן, שאני שואלת את עצמי בכנות עד כמה היא השפיעה על תפיסת התפקידים של האישה והאיש בקשר זוגי שהתעצבה אצלי במשך השנים. לעומת הקונספציות הישנות האלה, לוקח לי מלא זמן להטמיע דברים חדשים. עד שאני קולטת סלנג הוא כבר נהיה ישן נורא ושל זקנים.
לכן מאתגר בעיני לכתוב שיר שבו מעורבות טכנולוגיות, כמו למשל שיר שמתייחס לטלפון. שמתי לב לזה כבר מזמן- נורא קל לכתוב שיר על מעיין, טבע, מים, ונורא קשה לכתוב שיר עם טלפונים. לאחרונה נטחן אצלנו במחשב הדיסק של להקת חם ומחמם בום, ובתוכו, הפלא ופלא, מצאתי שיר שמתייחס ישירות ובאלגנטיות לטלפונים, מבלי שההתייחסות הזו תצרום לי באוזן. לשיר קוראים "ככה אנחנו רוצים" והוא נתפס בעיני כשיר שמדבר על חוויה של להעביר-את-הזמן -עם-חבר'ה.
הנה ציטוט מתוך השיר:
"כל הטלפונים הם רגלים,
כל ההליכות שלי הלכתי כעיוור.
כל השרוכים שאת קשרת לי,
אבל זה לא מה שיחזיק אותי עכשיו,
עכשיו ימי מתפוררים לפי הסדר."
את כל המילים של השיר אפשר למצוא באתר שלהם, תחת "תמלילים", ואת השיר עצמו אפשר לשמוע, למרבה השמחה, באתר שלהם במייספייס (יש רשימת השמעה מימין ושם השיר כתוב באותיות באנגלית).
מעניין מה זה אומר על התרבות שלנו. תרבות עירונית, אני לא יודעת כמה אנשים ראו מעיין במו עיניהם לאחרונה, או שמחו לצאת לטיול שנתי, אבל חצי מהשירים מדברים על טבע וים וכאלה. אילון שמיר (שכן) אומר שמדובר במורשת שקיבלנו מהחלוצים שהעמידו את ההגשמה החלוצית בכפרים וביישובים כאידיאל ולא יצרו תרבות אלטרנטיבית שמתייחסת לעיר כאל גורם מרכזי בחיים. רוצים לחגוג את שבועות? לכו לחגיגת הביכורים בקיבוץ. רוצים לחגוג את פסח? יש הגדה קיבוצית שמתארת חזרה לחיים חקלאיים בארץ ישראל. וככה זה עד היום.
מעניין לדמיין את האלטרנטיבה של תרבות עירונית: לצאת לטיול בתוך העיר, לשוק, לבתי כנסת מיוחדים בירושלים ולנוסח התפילה המיוחד שלהם, לכותל. אפשר לדמיין שירים שמציגים את העיר באופן חיובי: ערב עירוני למשל. מה עוד נבנה בעיר? איך אפשר להסתכל על העיר כעל משהו משמעותי יותר ממקום שקרוב יותר לחנויות מאשר מקומות מחוץ לעיר?
(אגב שירה וטכנולוגיה, לא מזמן יצא ספר שירה שמושפע מהאינטרנט: לורם איפסום, מאת תומר ליכטש. זו תופעה מעניינת, השירים בספר באמת מזכירים לי את האינטרנט אבל האינטרנט לא מעורר בי כל כך הרבה רגשות ולא נמצא הרבה במחשבות שלי כך שקשה לי להתחבר לספר לגמרי. הוא נחמד, כמו האינטרנט. לא מרגש ומהותי כמו שירה. חלק ממנו מעניין. אפשר לקרוא על הספר וגם להוריד אותו מהאינטרנט בקישור שצרפתי.)
במקום תה 
קראתי את השיר לפי הציטוט שלך ולא הבנתי. אבל נראה לי שיש שירים שלבד קשה להבין אותם, ורק אחרי שקוראים הרבה ממה שכתב אותו אדם (או דומים) פתאום הכול נהיה בהיר.