חוק הספרים

כמה מחשבות על חוק הספרים

* הסדרת שכר הסופרים באחוזים מהמכירות ראויה בעיני. כמו במקרים אחרים שהחוק עומד לצידם של יחידים לא מאורגנים ומגן עליהם מחוזים לא הוגנים. ניתן למנות בין החוקים הברוכים האלה את האיסור על השכרת דירה ללא אחריות לתיקונים בדירה, שגם הוא חוק מצוין שעוזר לקבוע סטנדרטים הוגנים כלפי אנשים שנקודת המוצא שלהם למשא ומתן חלשה במיוחד.

* הדרישה לסדר את החנויות בסדר הגיוני יותר, עם חלוקה הוגנת יותר בין הוצאות שונות- תרבותית בעיני. אם הוצאות הספרים הגדולות לא היו קשורות כלכלית לרשתות החנויות הגדולות הייתי אומרת שזו הגבלה גדולה מדי על החופש של אדם לסדר את החנות שלו כמו שהוא רוצה, אבל כרגע יש מבנה כלכלי מעצבן, סוג של קרטל, שמצדיק את ההתערבות למען הוצאות ספרים חלשות יותר שלא מקושרות לרשתות של חנויות.

* יש בעיה פרקטית עם חוקים שמגבילים את השוק. הם יכולים לעצור מגמות חלשות אבל אם הזרם הנגדי חזק מדי הם ישמשו כעיכוב קטן או מכשול וידרסו מהר. במקרה זה אני לא מאמינה כל כך בשינוי. במקרה של מבצעי 4 ב100 ההשערה שלי היא שימשכו המבצעים על ספרים ישנים יותר. באשר לספרים חדשים- יתכן שההגבלה על השיווק פשוט תעכב את הוצאתו האמיתית של הספר בשנה וחצי. יחכו עד שהספר יהיה בן שנה וחצי ואז יתחילו את השיווק המאסיבי, ישר למבצעים של 4 ב100. לפני כן אפשר להוציא אותו במהדורה מוגבלת או למס' חנויות מצומצם.

גם את החוק שמדבר על שכר הסופרים אפשר לעקוף. למשל: אם יש לי הוצאת ספרים וגם חנות ספרים, אני מתחילה למכור כרטיסים של "חבר מועדון" בחנויות ולתת הנחות על ספרים לחברי מועדון. שכר הסופרים יחושב באחוזים ממחירי הספרים, שימכרו כולם בהנחה, והרווח שלי יבוא מהתשלום על חברות במועדון.

אולי גם אפשר לעקוף את האיסור על הצגה בולטת של ספרים מהוצאה אחת על ידי פיצול ההוצאה לכמה חברות בת עם שם דומה (אולי על פי חלוקה לז'אנרים- X- ילדים, X- עיון וכו') ואז לתת לכל ההוצאות הקטנות שטח מדף שווה זו לזו שידחק את ההוצאות שלא התפצלו לכמה הוצאות קטנות…

אולי יש לי ראש קרימינלי מדי ואנשים לא ילכו כל כך רחוק לעקוף חוק. אני לא יודעת בדיוק את המספרים כדי לראות כמה מרוויחים ממהלכים כאלה וכמה העלות שלהם. בכל מקרה, אני מתפללת לאנשים הגונים שידעו לכבד את התרבות ולא רק לעשות עליה קופה. אני סקפטית לגבי הצלחה של הטמעת כבוד לתרבות על ידי חוק.