זול מדי

אני מפחדת מדברים זולים. אני רואה 10 צעצועים בשקל, רדיו בעשרה שקלים, עטים, קחי עוד דיסק- קנית שניים את זכאית לשלישי חינם, ספרים בחמישה שקלים ואני אומרת לעצמי- עד כאן! אסור לקנות ככה. זה מעליב את הספרים. אני חושבת לעצמי- אני גם רוצה לעבוד במשהו. אם דברים כל כך יפים ומתוחכמים עולים כל כך מעט, ממה אני אתפרנס, כמה ישלמו לי, ועל מה? אורי הביא איזה זבל בשקל מחנות המשחקים כדי שהילדים ישחקו וזה ישבר אחרי שתי דקות אבל זה גם לא עלה כל כך הרבה מראש. נחרדתי- למה קנית את הדבר הזה. אז מה אם הוא זול? יש לנו מספיק צעצועים בשביל לכסות חלק נכבד מהעולם בפלסטיק עד לימות המשיח!

באמת, הפחד הגדול שלי הוא לא מהאקולוגיה ולא מירידת ערך העבודה שלי אלא מירידת ערך האדם (כשחושבים על זה, בעקיפין, זה גם אקולוגיה אבל צריך להבדיל בין עיקר לטפל): המוצרים האלה צועקים לי: סינים לא שווים כלום. חיים של אנשים נשפכים על ייצור זבל בלי עתיד ובכך שאת קונה את זה את מאשרת בחתימה על החשבונית של האשראי שאת מסכימה לכך שזה ערך האדם. ובמה את שווה יותר מסיני? טושים צבעוניים לילד עשויים, אם תסתכלו טוב טוב מקרוב, מהרבה סינים. גם שאר הצעצועים עשויים מסינים. המון המון סינים למכירה, מסודרים על מדפים.

זה לא שאני לא אוהבת בכלל לקנות בזול, אבל יש גבול שמתחתיו אני לא יורדת. ראיתי היום ספר מאוד חדש בחמישה שקלים. איך אפשר להתפרנס עם מחירים כאלה? אמנם, אני חייבת להודות, הקלאסיקות והספרים הבאמת ממש טובים עולים יותר, אבל המחירים מחלקים את התרבות לשניים- התרבות שבספרים היקרים (למי יש כסף לקנות ספר של יהודה עמיחי? חוה פנחס כהן? נתן יונתן? לאה גולדברג?) מול התרבות שבספרים היותר מדי זולים (כל רב מכר ניו אייג'י מהשתי דקות האחרונות). אבל אפילו סופר גרוע צריך להתפרנס ממשהו, וגם ההוצאה, מי שעיצב את הכריכה, המפעיל של המכונה שכורכת את הספר- אם לסופר לא מגיע, בגלל הנזק לאנושות, לפחות להם צריך לשלם משהו.

תגידו: הנה בלוג. הוא חינם. עשוי מאפרת. אבל הוא במתנה. מתנות זה טוב. זול זה הרע. בינתיים הצלחתי להעלות מחיר במעט מקומות, אבל במקומות שהצלחתי הוא עלה יפה… בדרך כלל אני לא מעלה מחירים אלא פשוט לא קונה שטויות. ואם עכשיו אתם מנידים ראש בחמלה ואומרים לעצמכם: מסכנה אפרת, כל היום רואה סינים קטנים בכל מקום, בטוחה שהם רודפים אחריה- תסתכלו טוב טוב על המייד אין צ'יינה הבא שאתם קונים אם הוא לא עשוי מסינים.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על זול מדי

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הבעיה היא שגם הדברים היקרים עשויים מסינים. יוקר המחיר הוא בשביל האריזה המערבית.
    אפשר לומר שיש הבדל בין לקנות משהו במחיר שממנו תיאורטית אפשר לשלם שכר הוגן למייצריו, לבין מה שצועק: "ניצול!", אבל אם מסתכלים לעומק, בתחתית יושב סיני קטן.
    בהרבה מקומות מתחילים להקים ארגוני שכר הוגן – אבל זה עדיין טיפה בים.
    אם יעשו הכשרי "שכר הוגן" מטעם הרבנות, נניח – "כשר למהדרין חברתית" כמו ב"תו החברתי" אולי גם אנחנו נמלא את תפקידנו כ"אור לגוים".
    בנתיים זה רחוק. יש מי שיטענו שזה רחוק גם מהיהדות.
    http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/227.pdf

  2. פינגבאק: מה אני קוראת (48) | במקום תה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s