קטגוריה: כביסה

התינוק פיספס את הקטע הסופר-חשוב בהדרכת התינוקות שבו נאמר בפירוש ששעות שנת הלילה לתינוקות בבית הזה מתחילות בין מוקדם למוקדם וחצי, למה אחר כך אין אמא. מפה לשם אמצע הלילה נרדם התינוק, מתארגנת ללילה מתוך שינה עם מוח בחצי כוח, … להמשיך לקרוא ←

פיתחתי שיטה למציאת בגד קטן בהררי הכביסה. אתם יודעים שחוק מרפי לא יתן לכם למצוא דווקא את הבגד שאתם רוצים במקום הראשון שבו תחפשו אותו בתוך ערימת הכביסה. הדרך הבטוחה למצוא משהו היא להתחיל לסדר את הכביסה תוך כדי. בשלב … להמשיך לקרוא ←

קניתי סבון בניחוח לבן. נחמד מצד מייצרי הסבון להעסיק מישהו עם סינסתזיה בתור הבחור שממציא את השמות למוצרים. לא מדובר בריח של מוצר החלב לבן, למרות שלו, בניגוד לצבע הלבן, יש ריח. או שהם ניסו לעשות משהו בריח לבן, מוצר … להמשיך לקרוא ←

יתכן שאני רוצה לכתוב תמיד על כביסה. זה עולם שלם. הנה עוד קצת ממנו. הרגע האהוב עלי בכביסה הוא הרגע אחרי שכל הכבסים הנכונים כבר נמצאים בתוך המכונה, הרגע שבו אני נשענת על המכונה ובוחרת תכנית כביסה. ברגע הזה אני … להמשיך לקרוא ←

שומעת קרול קינג, הדיסק הקבוע למקרים של עבודות בית שדורשות אנרגיה. הבעיה- אני צרודה ולא יכולה לזייף עם המוזיקה בקול רם. כאן נכנסים לפעולה כל מנגנוני השכנוע העצמי שמורכבים, בהתאם לרוח הזמן, מכמויות שוות של פסאודו מדע וניו אייג'. "הגרון", … להמשיך לקרוא ←

מאז שעברתי לתל אביב יש לי עטלפי כביסה. מדובר בחיות שקיומן היחידי הוא בין הבתים, בזמן שאני תולה כביסה. מעולם לא ראיתי ולו אחד מהם סתם כך, בשעה שביצעתי פעולה אחרת. למעשה גם כשתליתי כביסה לא ממש ראיתי אותם. העדות … להמשיך לקרוא ←

תמיד הייתי נגד התחפשות לנסיכות, מלכות, פיות וכלות בפורים, השנה לא. צירוף מקרים מדהים, דווקא כשיש לי בת בגיל שאולי כבר בכל זאת נלביש לה תחפושת (שנה וחצי). המהפך קרה פתאום בשבת. הסתכלתי על הבת שלי לבושה בשמלת שבת. הבנים … להמשיך לקרוא ←

אחרי שמחת תורה אני מורידה כביסה לבנה מהחבל ועורכת ספירת מלאי לחולצות הלבנות של הילדים: כמה מהן שרדו את מכשולי הרימון- סלק- שוקולדים שהציבו בפניהן הימים מרובי החגים, כמה צריך לקנות מחדש. החולצות הלבנות של הילדים שלי יוצרות רושם של … להמשיך לקרוא ←

קניתי סבון בחנות. ראיתי שכתוב עליו משהו בנוגע ליוגורט ותותים אבל המוח שלי תרגם את זה מיידית ל"בריח של פירות כלשהם". פירות כלשהם זה הריח האהוב עלי. כשהסבון התעקש להיות לבן באופו מחשיד עם שבבים אדומים (באופן קצת יותר מחשיד) … להמשיך לקרוא ←

התירוץ הרשמי הוא שנגמרו לי המילים על אתמול ושלשום אז היום יש פוסט דל מילים. היום יש שיר של אורי, בעלי. זה השיר הראשון שאפשר, בדחילו ורחימו, לומר עליו שהוא גמור (למרות שהאמת היא ששירים אף פעם לא נגמרים. הם … להמשיך לקרוא ←