החבר הדימיוני החדש שלי

לפני שבועיים שמעתי רשרושים ארוכים מהחלון, הצצתי לגינה וראיתי מולי את הקיפוד החמוד ביותר שראיתי אי פעם. הוא הסתובב לו כה וכה בגינה, בוחש באפו החמוד והארוך בשכבת עלי השלכת שמכסה את הגינה ותוך כדי הליכה השמיע קולות רמים של בחישה בעלי שלכת.
כבר ציינתי שהוא היה חמוד? כמו כרית קטנטנה זזה, עם רגליים (מרחוק לא רואים אם הוא דוקר) ופרצוף.
מאז יש לי חבר דימיוני. בכל פעם שאני שומעת רשרוש בעלים אני אומרת לעצמי בראש: "שלום אדון קיפוד!" וממהרת אל החלון להשקיף עליו, אבל לא ראיתי אותו מאז.
אני מנסה לשכנע את עצמי שאולי זה באמת היה הוא והוא בדיוק הלך. אבל אני לא כל כך מאמינה לעצמי ונראה לי יותר סביר שקיפוד בגינה זה יותר נדיר ממה שאני מצפה.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה, איזה כיף, גינון, דברים שקרו באמת, חיות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על החבר הדימיוני החדש שלי

  1. חתול הגיב:

    נסי לתת לו תותים ואולי הוא יבוא.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    קיפוד בגינה זה אחד הדברים החמודים שיש!

    משתווה לזה רק ארנב עם שעון-שרשרת שחוצה את הכביש, או צב.

    מאחלת שירבו כמותו קיפודים וישמחו אותך!

    • אפרת הגיב:

      תודה רבה!

      את הארנב הלבן כבר פיספסתי כנראה, אבל אם אראה צב אדווח!

      אבל הכי הייתי רוצה לראות שוב את הקיפוד הזה, אולי זה יתפתח למערכת יחסים עמוקה יותר מסטוקינג.

  3. פינגבאק: עידכוני קיפוד | במקום תה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s