מה אני קוראת (55)

"לב המעגל" מאת קרן לנדסמן. ספר מצוין. הוא על בחור עם כוחות על שרודפים אותו ואת החבר'ה שלו כי יש להם כוחות על. לאורך הספר עוצמת הרדיפה עולה, והרדיפה מתמקדת יותר ויותר במעגל הקרוב אל הגיבור. במקביל יש סיפורי אהבה וסיפורי פוליטיקה. הכל מאוד אמין וגם מותח. הדיוק בפרטים של יחסים בין אנושיים מדהים. השיחות טיפה שנונות מדי, כמו בסדרות טלוויזיה טובות, אבל זה בסדר כי כמעט כל התיעוד שיש לנו על חיים של אחרים הוא שנון מדי ואם נשמע שמישהו אמר משהו לא שנון (או הצטלם בתאילנד כשהוא לא במיטבו) זה כבר יראה לנו לא אמין.

יש לי שתי ביקורות קטנות על הספר. אחת: לא מספיק צנוע לטעמי. הספר לא גס בכוונה ויש אנשים וחברות שבהם תיאור מפורט של יחסים אינטימיים עדינים הוא לגיטימי, ובעיניהם הספר יחשב צנוע.

הביקורת השנייה קשורה מעט לראשונה: הספר כלוא בבועה סוציולוגית. זה גם אחד הייתרונות הגדולים של הספר, והוא משתקף גם בתודות: כמות הסופרים המוכשרים שעברו על הספר הזה וקיבלו מקום בתודות היא מדהימה, וגם הקשב של הסופרת והנכונות להחליק את הפינות ולשכתב מול כל כך הרבה אנשים. מצד שני, הספר כלוא בבועה סוציולוגית (וגם קצת אידיאולוגית). הוא שמאלני כל כך שזה כואב בעין. למרות השמאלנות, אין הרגשה שמנסים לדחוף מסר, כי הספר מעניין מדי בשביל להתעכב על המסר. הוא עמוס בהרפתקאות פיזיות ורגשיות. המינון של המסר נמוך והרבה ממנו נדרש לעלילה. אבל אם עוצרים לרגע, אי אפשר שלא לשאול את עצמי למה הרעים כל כך דתיים, כל כך מתנחלים, כל כך מגעילים, פיזית, רק מעצם זה שהם דתיים. למה הדתיים כל הזמן רוצחים את שירה בנקי, את רבין ואת החבובות? (את החבובות לא, אבל הם רוצחים את כל מה שחמוד ומעורר תקווה). הסופרת רופאה אז יש מצב שתיאורי בית החולים מדוייקים. היא התייעצה עם שוטרים כדי לכתוב תחנת משטרה אמינה. לא יכלה למצוא איזה דתי שיגיד שציטוט מהגמרא אינו פסוק (מישהו מציע בספר שצריך להרוג את מי שיש לו כוח על של ראיית העתיד "כמו בפסוק: תיפח עצמן של מחשבי קיצין" מסכת סנהדרין, דף צ"ז עמוד ב'")? מי שיודע לשלוף את מקור הציטוט מהגמרא ידע גם לא לקרוא לו פסוק. זה מפריע לאמינות.

במקביל, נראה שיש כאן בלבול בין כישוף לכוח על. זה סיפור על אנשים עם כוחות על, אבל קוראים להם מכשפים כדי שהם יוכלו להתקרבן מול התורה כי התורה אמרה להרוג אותם כי מכשפים. הגיבורים של הספר כמעט לא דומים בכלום למי שהתורה מועידה לו עונש מוות, ופחות מזה למי שהיהדות פגעה בו במשך 4000 שנות קיומה, ובכל זאת יש כאן ניסיון מוזר להתאים את הגיבורים של הספר לקורבנות ההיסטוריים של גיבורי הדת (פרט שולי מאוד בעלילה: יתכן שמי שאליהו הנביא הרג בכרמל היו מכשפים, ולא עובדי עבודה זרה בזמן שלטונם של אחאב ואיזבל שרדפו את נביאי ה'. הסיבה שלא כתוב שאליהו הרג מכשפים היא שמישהו הסתיר את זה מאיתנו ונשאר רק הנרטיב שלנו).

זה מעלה בי מחשבה שאולי גם המאבק של זוגות חד מיניים, שהספר שואב ממנו השראה, עושה דבר דומה: הוא נותן כוחות על לקבוצה של מי שמעדיף זוגיות חד מינית (כמו למשל: כוח על של עיצוב- בתים ואופנה, וגם מדביק\מנכס להם את כל המילים היפות בעולם כמו אהבה) ובונה בובת קש של דתיות רצחנית כדי להילחם מולה, להתקרבן מולה, להצדיק מולה שימוש בכוח עודף על מה שצריך כדי להילחם באויב פחות אכזר וכו'.

בשורה התחתונה באמת אהבתי את הספר, למרות הבועה הסוציולוגית. אני לא נגד רעים דתיים\שמרנים, אבל נראה לי שעם קצת מאמץ הסופרת היתה יכולה למצוא איזה יועץ לענייני אמינות של רעים דתיים (אם היה אחד כזה הוא היה לא טוב), לדייק בניואנסים. נראה שדיוק הוא אחד העקרונות שחשובים לסופרת, גם באופן הכתיבה המדוייק של יחסי אחים\יחסי צעירים מבוגרים\שגרה במקצועות שונים וגם בתיאורים החוזרים ונשנים בתוך העלילה של רגש "מדויק" או "מהודק".

עכשיו אני הולכת להניק את הבת שלי, כמאמר הפסוק מתוך התנ"ך!! : "הנק תניקי את בנך", ספר אמציה א', דף ח' עמוד ג'.

 

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה סוציולוגיה, ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על מה אני קוראת (55)

  1. חתול הגיב:

    ספר שממש אכזב אותי כשקראתי אותו אחרי ביקורות מהללות. לא אהבתי אותו גם מהסיבות של הצניעות ושנאת הדתיים שכתבת אבל בעיקר בגלל הדמות של שגב שהוא בכיין ומלא רחמים עצמיים. גם חוקיות העולם לא ברורה ולא פגשתי אף אחד שהצליח להבין את הסוף ומה כל כך חשוב ומסוכן במעגל שלם.
    תוכלי לקרוא עוד קצת בביקורת (הקצרה, לא לדאוג) שלי בגודרידס.
    https://www.goodreads.com/review/show/2365200895

    • אפרת הגיב:

      גם אני לפעמים בכיינית ומלאת רחמים עצמיים אז אני יכולה להזדהות עם גבע. אני הבנתי שהסכנה במעגל שלם היא בכוח רב מדי שמאפשר לכל השותפים בו להשתמש בכל הכוחות של כולם ובהפעלת הכוחות בלי אפשרות לשלוט בהם בצורה טובה.
      בסוף הוא מצליח גם לבנות מעגל שלם במקום רגיל וגם להסית את מרכז המעגל הצידה כי הבחור שעומד מחוץ למעגל יוצר מוקד כוח נוסף שמגן על גבע ומושך את המרכז הצידה. כדי להצליח בזה הוא היה צריך לא לתכנן את זה מראש כדי שמי שיודע מה יהיה בעתיד לא יראה את זה כאופציה ויסכל את זה.
      מצא חן בעיני שמוקד המעגל היה בין אנשים. היא החליפה את הקונספט של להגן על אדם יחיד בהגנה על מה שבין האנשים, שאולי מסמל את הקשר ביניהם. יש כאן מעבר מגישה ששמה את האדם במרכז- האדם הכי חשוב- לגישה ששמה את הקשר במרכז. זה מתבטא גם בכך שהרצון לא למות עובר ממוטיבציה של רחמים עצמיים למוטיבציה של מוות כפגיעה באחר ורצון לא לפגוע באחרים ולכן לא למות.

      • חתול הגיב:

        כולנו בכייניים לפעמים אבל לא מוכנים לקבל את זה באנשים אחרים ובטח לא בעלילה שלמה בספר.
        את כרגיל הסברת טוב את הרעיון, חבל שהסופרת הסבירה פחות טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s