מה עושים עם בגדים שלבשת והם לא לכביסה ולא לארון

התינוק פיספס את הקטע הסופר-חשוב בהדרכת התינוקות שבו נאמר בפירוש ששעות שנת הלילה לתינוקות בבית הזה מתחילות בין מוקדם למוקדם וחצי, למה אחר כך אין אמא.
מפה לשם אמצע הלילה נרדם התינוק, מתארגנת ללילה מתוך שינה עם מוח בחצי כוח, והחצי מוח מתחיל להיות לי מעצב פנים. תמיד הטרידה אותו הבעיה של "הבגדים שלבשת פעם אחת ואי אפשר להחזיר לארון אבל מצד שני לא מלוכלך אז מה כביסה מה" והוא מחליט שזה הזמן הנכון לפתור אותה אחת ולתמיד, כי לישון כשעייפים זה האובייסט, הוא ייתחכם ויעצב פנים כשהוא עייף, זה בטח יהיה יעיל!  (חייבים למצוא שם קצר יותר לבעיה הזו כי היא עולה לעיתים קרובות והשם הארוך גוזל לנו זמן מחשבה יקר).
בכל אופן, נחזור למעצב פנים. הוחלט, במעמד של חצי מוח, שיום אחד חדר השינה יעוצב כך שלאורך הקירות יהיו אין ספור ווים. כלומר, כנראה יש ספור, אבל המוח מוגבל כרגע לספירה עד שלוש וגם זה קשה לו, כך שהיה מסובך מדי לחשב כמה בגדים מהסוג הנ"ל לי ולשותפי לחדר יש בו זמנית ויצא אין ספור. ולזה עוד צריך להוסיף מגבות אמבטיה שהתעצלנו לתלות בחזרה באמבטיה ואנחנו משכנעים את עצמנו שבחדר שלנו יבש  יותר אז עדיף להשאיר את המגבות בחדר לזמן מה עד שהן יתייבשו לגמרי ואז להחזיר. ווים יהיו פתרון נחמד, במקום לזרוק את הבגדים החצי משומשים על כיסא בערימה נצחית מכוערת, או על הרצפה, כי אם תכניסי כיסא לחדר הוא יהפוך לערימה נצחית מכוערת.
אבל ווים, זה רעיון שכל חושב מתחיל כבר המציא לפנינו. לא צריך בשביל זה את כל היצירתיות של חצי מוח שמנסה לחשוב ונתקל ללא הפסקה בעייפות בלתי מתפשרת. החידוש כאן הוא שליד כל וו יהיה לוח מחיק פצפון, בגודל של פוסט-איט, שבו נרשום תירוץ. בגד ללא תירוץ מניח את הדעת לא יוכל להיתלות על הווים, ובכך נילחם מראש בסכנה שהארון שלנו פשוט יעבור לווים, כי נוח. תירוץ קביל יהיה למשל: אתמול היה קר, היום חם, מחר שוב קר ואצטרך את הקרדיגן הזה. או אתמול ניקיתי לכן הייתי צריכה בגד בלאי אבל לא מאוד התלכלך אז עוד ניקיון אחד עם הבגד הזה והוא יישלח לכביסה. תירוץ לא קביל: קולב זה מתקן מסורבל שדורש הרמת ידיים בזווית של מעל 90 מעלות למי יש כוח באמת תנו לי וו מקסימום נגהץ.
התוכנית כרגע נעצרה מעט בשלבי הפיתוח הראשוני כי לא הוחלט היכן ימוקם הטוש המחיק לכתיבת התירוצים, איפה הוא יהיה הכי נגיש לעצלצל המצוי ואולי בכלל כדאי שיהיו כמה טושים כדי לחסוך הליכה עד לטוש היחיד.
ניצחנו את המערכת עם הווים האלה. בניגוד לערימה לא מוסברת על כסא, רצפה או מכשיר כושר ר"ל לא עלינו, ווים עם פתקים של תירוצים לא צוברים מלא בגדים לא מוסברים. באיזשהו שלב, תירוץ של "עוד רגע לובשת" על סוודר נושן יראה לנו עלוב ולא משכנע, ועם ההוכחה הניצחת, בפנים, לכחש העצמי הזה, אפילו המכחישנים האדוקים ביותר יאלצו להודות שעבר זמנו של הסוודר ולהשליך אותו לכביסה.
הרעיון תכלס הגיע לסיומו, אבל אני מרגישה שלא מיציתי את השימוש במילה המגניבה ווים, וכמה כבר יצא לי להשתמש בה בחיים, אז, ובכן: ווים, ווים, ווים וווים. אפשר גם להקטין ולהחמיד ואז יצא ווונים, או ווונונים. למרות שהמילה וו היא כל כך חמודה כמו שהיא כך שווונונים לא נותן את מלא אפקט ההחמדה הרגיל שלו. מוזמנים לעורר דיון בתגובות, לנצל את ההזדמנות החד פעמית וליצור הצדקה נוספת לשימוש במילה ווים.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמיון, כביסה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מה עושים עם בגדים שלבשת והם לא לכביסה ולא לארון

  1. Yehezkel הגיב:

    וווו (והוו שלו).
    פתרון גאוני, תכל'ס. הסיכון הממשי הוא שהטוש ייגמר או יאבד ואז נמשיך לתלות גם בלי תירוצים.

  2. יולי מלכא הגיב:

    אולי אפשר לחלק את הווים לקטגוריות של תירוצים, ואז לא צריך טושים ופתקים.
    ווים אדומים לבגדים שאלבש מחר, ווים סגולים לבגדים שלא אלבש בקרוב אבל עדיין אין לב לשים אותם בכביסה,
    וווים ירוקים לבגדי ניקיון ופליטות שנמצאים בשימוש הכי שוטף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s