רציתי לקרוא משהו ארוך ומעמיק טיפה יותר מפייסבוק אז חיפשתי לי את כל הבלוגים שהייתי קוראת פעם. מצאתי עיי חרבות. צלחתי כמה אגרגטורים נישתיים (עיצוב\צילום\רכילות\בישול\איך להיות אמא בחמישה צעדים פשוטים, בנים שכותבים מה חדש במפלגות השמאל בקטע כבד). כמה בלוגים נחמדים צלחו את עידן היובש שהמיט עליהם פייסבוק, כמה נאחזו בקרשי הצלה נושאיים (הבלוג הזה, למשל, אם תורידו ממנו ביקורות ספרים הוא נהיה רזה בטירוף), והרוב התפזרו כמו אבק ברוח וחיפוש של שם הכותב מביא רק פוסטים מ 2012 ואז הוא נהיה דוקטור ונגמרו לו הזמן לתחבב תחביבים והחיים בכללי.
אחרי דקה דומיה לזכר גוגל רידר, שהיה מביא לי את כל מה שכתב מי שאהבתי לתוך רשימה מסודרת שנראית כמו מייל (ונסגר), ניסיתי לחפש אגרגטור (אוסף) בלוגים שאוסף דברים טובים. מצאתי את הגנזך, שאני זוכרת אותו מהיום שנולד, אבל הוא נראה לי קצת רזה ממה שזכרתי, ומשובץ בכמה אתרים שהם אוספים בעצמם ולא בלוגים אישיים (שזה הז'אנר היותר אהוב עלי). גם אגרגטורים אחרים לא קלעו לטעמי ובלוגים שאהבתי חסרו לי בהם.
בסוף הקמתי לי אגרגטור משלי, מוסיפה אחד אחד את הבלוגים שאהבתי פעם וכן התעדכנו בחודשים האחרונים, וגם מעט בלוגים שהגעתי אליהם בשנים האחרונות. אולי בסוף גם אקים לתחייה את בלוג האוסף שלי: מה אני קוראת.
מוזמנים להמליץ לי על בלוגים. עדיף כאלה בלי תמונות או עם תמונות מכוערות (אלא אם כן יש הומור או תמונות של צמות או כיסאות. כן, אני ספציפית). בלי מתכונים (או ממש מעט, אלא אם כן יש המון חוש הומור והטקסט מעניין כשלעצמו). כן מדע פופולרי (כלומר- כזה שאני יכולה להבין בלי רקע ולחוש עצמי משכילה). כן ענייני רוח. עצות לגידול ילדים וחוויות מלגדל אותם- רק ממי שיש לו יותר ילדים מאשר לי (שזה אומר יותר מ-4).
במקום תה 
מה דעתך על זה? https://escapeism.blog/
נכנס לרשימה?
תודה! צרפתי לרשימה, למרות שרוב הפוסטים הם אוסף סרטים, יש מדי פעם גם פוסטים של הגיגים.
צודקת. הכיוון הוא להוסיף הגיגים אבל בינתיים יש עוגן של פינת חמישה סרטונים לסופ"ש.
כן, אין ספק שהבלוגים לא בתקופת הזוהר שלהם ויעיד על כך הבלוג שלי שכבר לא פעיל כמה שנים.
את גוגל רידר החליף פידלי ויש עוד כמה חלופות.
עשיתי פידלי. לאחרונה נראה לי שכדאי להחיות את הבלוגים העצמאיים. ליצור יותר קשרים ביניהם, להוסיף אגרגטורים ציבוריים מעניינים וליצור דיון בין הבלוגים. אולי זה ייתן פייט לפייסבוק. בימים שפייסבוק מזכירה שהיא קניינית עם חסימות גולשים ועריכה מגמתית של הפיד, אולי כדאי לנסות לעודד עצמאות. ככה גם יוכלו לצמוח דיונים עמוקים יותר ונוכל לשלוט על הפיד של עצמנו יותר בקלות.
בלוג (או אפילו פורום) דורש רמת כתיבה וסבלנות אחרות מרשת חברתית. רוב האנשים לא נמצאים בסגנון הזה היום. אפשר להתווכח מה הסיבה ומה המסובב.
אגב, היו כבר כמה ניסיונות ליצור רשתות חברתיות פתוחות וחופשיות, בסוף הן טכניות מדי וחוץ מכמה מתכנתים אין בהן אף אחד שזו בעיה רצינית ברשת חברתית.
נראה לי שבלוג ופייסבוק הן פונקציות אחרות. מה שאהבתי בסביבת הבלוגים של פעם זה שאנשים הגיבו אחד לשני (בפוסטים, לא תגובות סתם) וככה נוצרה רשת. אני לא מחפשת רשת חברתית פתוחה וחופשית אלא רשת של בלוגים של אנשים מעניינים שכותבים באופן יותר מעמיק מפוסטים בפייסבוק ויש איזה קשר ביניהם.
ההתעניינות המחודשת שלי בבלוגים צמחה מהשתלשלות מקרים מוזרה: ראיתי בהדסטארט שמישהי מלמדת איך בונים בלוג בוויקס תמורת תרומה לא גבוהה לנערות בסיכון אז למדתי אצלה. מפה לשם התברר שהיא מגדלת בלוגים (של אחרים) לפרנסתה (ולהנאתה, ככל הנראה). אבל מה? מלא בלוגים של שיווק עצמי, של אנשים שלא יודעים לכתוב (דווקא) אלא לצלם, לבשל, לאמן ולעצב גרפית. המטרה היא מספרי מנויים לבלוג, או משהו כזה, וכל רגע אתה מסתכל מעבר לכתף אם מנסים למכור לך איזה מוצר.
ומשם התברר לי הצורך האקוטי בשטויות, אבל לא שטויות קצרות כאלה של פייסבוק אלא ארוכות ומנומקות כמו כאן בבלוג. מאז כבר אספתי לי כמה בלוגים של כיף אבל יש הרבה פחות ממה שדרוש כדי לבנות חברה שפויה.