כמה יפה

יש בעיה בביסוס טיעונים מוסריים על אסתטיקה.

בימים האחרונים ראיתי התפעלות רבה מה"יופי" של התמונה של מלאניה טראמפ עם נחמה ריבלין. "תמונת השנה". ראיתי גם ניסוחים מעניינים שמדווחים על פגישה בין "נשיא ארצות הברית לנשיא ישראל" קריצה קריצה, תראו מה עשינו, הקבלה בין שני נשיאים. הוא נשיא והוא נשיא, מה ההבדל.

נראה לי שהיתה קבוצה גדולה של אנשים שראו משהו שיותר מוצא חן בעיניהם מאשר הפגישה בין ראש הממשלה ואשתו לבין נשיא ארה"ב ואשתו, ומעט הסתנוורו מהעניין.

הבעיה עם אסתטיקה היא שהיא מתעתעת, מסתירה את מה שחשוב. נדמה לך שאתה רואה בשמלה של נחמה ריבלין "פשטות, אותנטיות וצניעות" מול כל הפלסטיק והחיקוי, אבל אם אותה שמלה היתה השמלה של שרה נתניהו, יתכן שהיו רואים בה עממיות שלא במקומה וחוסר כבוד לפגישה. הטענה שלי היא כמובן לא שהשמלה לא היתה מספיק יפה, אלא שלא צריך להסתכל על השמלה.

התמונות האלה והסיקור הם הסתכלות שטחית מחופשת לתרבות גבוהה. אין שום שיקול של יופי או תואר שרירותי של "מכובדות" שניתן על ידי כמה צופים בודדים, בשנייה, מהיקסמות ליבם, בבחירת ראשי ממשלות. זה עניין של דמוקרטיה, בחירת הרוב, וכו'. בלונים של "איזה יופי" לא משנים את זה ומסיחים את הדעת מהעיקר.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמוקרטיה, יופי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s