הבנים שלי למדו משניות בקיץ באתר קיץ 38. זה אתר שמסביר באמצעות סרטונים משנה ביום במשך כל הקיץ. המשניות היו מתוך מסכת בבא קמא, שתמיד חשבתי שהיא אחת המשעממות. אין בה תיאור של טקסים מגניבים כמו ליל הסדר של פעם או הבאת הביכורים ואין שם מסרים חברתיים כמו במסכת אבות, סתם דיני נזיקין- אם מישהו פגע בשני מי אשם ומה העונש.
במהלך הקיץ גיליתי שהאנשים בסרטונים מסבירים היטב גם משניות מסובכות ומקשרים את הנאמר במשניות באופן חינני לחיים של הילדים (למשל, המשנה אומרת שמי ששם חיטה בחצר חברו אחראי במקרה שהפרה של השכן אוכלת אותה אבל אם ביקש רשות לשים שם חיטה והחבר הסכים אז החבר אחראי לנזק. מכאן לומדים לחיי הילדים שאדם שמסכים לעשות טובה לשני צריך לעשות את זה עד הסוף ולא להתנער מאחריות בחצי הדרך).
גיליתי שלימוד הדינים הפשוטים של נזיקין מחזק את האינטואיציה הפשוטה לגבי מה נכון ומה לא ומלמד את הילדים נימוסין והליכות. בנוסף, המשניות הפכו לשימושיות בבית: היום אחד הילדים ישב על הספה עם הרגליים למעלה ושבר חפץ שהיה שם ששייך לאחיו. הסברתי לו שכמו שהמשנה מייחסת חשיבות לשימוש חסר אחריות וחריג ברשות הרבים (מישהו שרץ ברחוב או נעמד במפתיע בלי להזהיר יהיה אחראי לנזק שיצר יותר ממישהו שהלך רגיל) כך הוא אחראי לנזק שנגרם מנפנוף רגליים מעל הספה ולא יכול להאשים את אחיו שהשאיר חפץ, אמנם לא במקומו, אבל במקום שבדרך כלל לא מנפנפים אליו רגליים.
נחמד שהמשנה נותנת מילים ודימויים לאינטואיציות של טוב ורע, צודק והגון. אולי התדמית של דיני נזיקין דומה לתדמית של לימוד מידות כפי שהיא מופיעה בהקדמה למסילת ישרים: המחבר אומר שהוא לא חיבר את הספר לחכמים כי הם לא יקראו בו כי הם יודעים את זה כבר ולא לטיפשים כי הם ממילא אף פעם לא קוראים כלום. ככה גם לימוד נזיקין: ההשפעה של הקריאה על המידות והנפש גדולה מהתועלת שיש בידע כשלעצמו.
עכשיו רק נשאר לדאוג לכך שלא יגדלו להיות עורכי דין.
במקום תה 