ניצחון מפואר

עכשיו כבר מותר לספר שהצלחתי להכחיד מושבת חרקים שהתגלתה בחדר שלי (וכשאני אומרת "להכחיד" אני מתכוונת כמובן ל"לתפוס ולשחרר בטבע"). עד היום העובדה שמושבת חרקים בכלל התיישבה בחדר שלי היתה מידע מסווג שגיליתי רק לחברים קרובים. כי חרקים בחדר זה מביש. זה גורם לי להרגיש כמו בארצות עולם שלישי בדימיוני שמעולם לא שמעו על הגיינה (לא הייתי ברבות מהן כך שאני לא יכולה להעיד ממראה עיניים על מצב החרקייה שם, אבל בדימיון שלי היא קיימת ומשגשגת), זה גורם לי להרגיש כמו ילדה גדולה שאמא שלה מאוכזבת, שוב, מזה שהיא מתלכלכת כמו ילדה קטנה. לליידי אמיתית לעולם אין חרקים בבית.

העיניין המביש השני הוא אזלת היד שלי בתהליך ההכחדה. כמה זמן כבר אפשר להיות מובסת ערב ערב בידי חרקונים מרגיזים? בערב הראשון עוד סירבתי לישון איתם באותו חדר. בערבים שאחריו עוד טאטאתי את החדר והברשתי את המיטה לפני השינה. נראה לי שבשפל אפילו ישנתי עם כמה מהם (הם ממש קטנטנים. נראה לי עוד לא בשלה העת להודות בזה אז נגיד "נראה לי שישנתי איתם" שישתמע כאילו יכול להיות שלא).

אני חושבת שלו היתה לי אמונה בעצמי שאפתור את הבעיה זה היה פחות מביש, אבל לא רציתי להודות בחוסר האונים שלי. זה מעיד גם על חוסר אמונה באל, האל שמוצא את הבית הנכון לכל חיה, "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה", שימצא בית, נפרד, לי ולחרקונים.

אבל ניצחתי. אז הנה: השווצה כראוי. השווצות, באופן כללי, יפות לאינטרנט. משרות מצב רוח אופטימי, כאילו הרוב טוב.

האמת היא שמצאתי את הפתרון במקרה. כבר ניסיתי לפרק כמה מגירות כדי לראות אם מקור הבעיה מתחתיהן. לא. נגמרו לי הרעיונות. היום במסגרת ניקיון לפסח מצאתי את הבית שלהם במקרה והעברתי אותו למקום אחר. אז טאטאתי הכל ושחררתי את כל מי שטאטאתי לחופשי בטבע (חלק מהם הגיע לפח. נראה לי שפח הוא לגמרי טבע עבור חרקים. יש בו אוכל ואוויר). כל היום המשכתי להעיף מבטים חוששים לרצפה, חושדת בכל נקודה כהה על הרצפה שמא היא יצור.  לא חזרו. עכשיו אני יושבת כמו מלכה במיטה הנקייה לחלוטין שלי, סוקרת את ממלכתי נטולת האורחים ועפה על עצמי לגמרי. קיבלתי 10 דקות מתנה כשנפטרתי מהעז (אם לא הייתי נפטרת מהם הייתי מנקה אותם עכשיו ניקוי של ערבית) אז אני כותבת כאן, כי חייבים להחזיר את עשר הדקות הללו לעולם.

מאחלת גם לכם הצלחות מסחררות, כמובן שאין לכם חרקים להביס כי הבית שלכם מבריק, אבל אולי במשהו אחר, שלגיטימי יותר לקרטע בו ואז להצליח.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה חיות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s