יומני היקר,
הצטרפתי לאחרונה למועדון הקריאה של הוצאת ידיעות אחרונות. הכללים הם שמקבלים במתנה ספרים חדשים ונוצצים בחבילה בדואר ואז קוראים ביחד ומדברים על זה בפיסבוק. ממש כיף. פתאום שמתי לב כמה בודדת הקריאה שלי שתארתי כאן בבלוג. כמה כמיהה היתה, בסך הכל, להבין למה אנשים קוראים או אוהבים רבי מכר שלא מצאו חן בעיני או איך קלאסיקות נהיו קלאסיקות. העניין שלי בזה הוא לא מסחרי. זה לא שאני הולכת לשווק משהו וצריכה תובנות על דעת הקהל. העניין שלי הוא אנושי. אני רוצה להבין ממה התרבות שלנו מורכבת ואיך עובד המנגנון הזה שמנחיל ערכים ומחזק אותם.
כשרק הצטרפתי למועדון הקריאה ואנשים התחילו להציג את עצמם ואת חיבתם לספרים, הזדהיתי. גם אני, כמו מלא אחרים מסתבר, הייתי מהילדות שלוקחות 8 ספרים מהספריה (כי זה מה שמותר) קוראות שלושה בדרך הביתה (בלי להיתקל בעמודי חשמל!!) ומחזירות הכל אחרי יומיים כי סיימתי ואני רוצה עוד. מצד שני, כשהסתכלתי על רשימות הספרים האהובים על אחרים הרגשתי שאני שייכת לזן מוזר שננעל על מדף מסויים בספריה ועוד קורא לעצמו חובב ספרים. אולי ההגדרה "חובבת ספרים" מחייבת לחבב גם רומנים רומנטיים וסיפורים תקופתיים אפלים מזמן השואה ומשפחתולוגיות נשיות מעיקות, ולא רק להמליץ באנינות על אסימוב כאילו ספרים הם מתמטיקה. השיחה עם אנשים במועדון עזרה לי לאפיין את ההעדפות שלי יותר. הגעתי למסקנה שבמקרים רבים אני מעדיפה ספרים שיש להם אמירה מוסרית שמתיישבת עם הערכים שלי או מעלה שאלות משמעותיות שנוגעות אליהם. גיליתי שאחרים אוהבים למצוא בספרים מידע או ריגוש, אבל גם ערכים זו פרספקטיבה לגיטימית ובמבט שני היא כוללת קצת יותר מאסימוב, הרי המלצתי פה ושם על כמה ספרי מופת שלא היו מדע בדיוני או פנטזיה. אגב, כשסרקתי לאחור כדי למצוא את הספרים שהכי אהבתי לקרוא מבין הספרים עליהם כתבתי כאן נהנתי להיזכר במיוחד בזורבה היווני ובבעלת הבית שהשאירו עלי רושם רב יותר מהאחרים.
בגלל חיבתי העמוקה למין בני האדם, אני נרגשת באמת לראות המלצות גם על ספרים שסיווגתי בעבר כזבל. אני מזהה אהבה כשאני רואה אותה וכשאדם שאני רואה אוהב משהו זה ממיס אותי. אני מאמינה שיש טעם בדבר, גם אם הוא לא הטעם שלי, וכל הדברים שנראו לי מיותרים קודם הופכים לנחוצים. זה משמח אותי הרבה יותר מאשר כשאני שומעת שאי אלו מלא אנשים תיאורטיים קנו איזה ספר כי זה הופך אישי. מפגש עם אחרים נותן לי מבט מרוכך יותר על ספרים ואני אוהבת את זה. מי שקרא כאן בטח שם לב למשימה החוזרת שאני לוקחת על עצמי להבין למה אנשים אוהבים רב מכר כלשהו שהתגלגל לידי. עכשיו אני מרגישה שאני מתקרבת לשם יותר מאשר בקריאה של רבי המכר ההם לבד.
ממליצה לאוהבי ספרים ואנשים להצטרף גם. אני הגעתי לשם במקרה בגלל שדבורה שהייתה חברה שלי פעם בתיכון והיום בפייסבוק\וואטסאפ שיתפה הזמנה למועדון של הוצאת ידיעות ואני מילאתי טפסים, שיהיה, למרות שחשבתי שבטח יש להם מלא פונים והסיכויים שלי נמוכים. אז תנסו גם, מניחה שבאיזור דצמבר בשנה הבאה יחפשו חברים לקבוצה הבאה של המועדון.
לסיכום- צפו לביקורות ספרים ממש בקרוב. כמובן שכולן יהיו חיוביות, בכל זאת, אתם יודעים, ספרים חינם וזה.
אפרת. מדהים עד כמה מה שאת כותבת על עצמך מתאים גם לי. אני לא יודעת אם זה טוב או רע (כי זה עצוב לא להיות מיוחד). תודה שאת משתפת. אני מאד אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת.
תודה! אותי זה משמח שחושבים כמוני. זה מאשר לי את המחשבה שאני צודקת.
ובעניין חשוב אחר- גליה זה שם טוב. השתמשי בו בתבונה ועשי לו כבוד כדי שעד שגליה שלי תהיה גדולה אנשים כבר יגידו "גליה? הכרתי מלא גליות נהדרות. בטח גם היא כזו".
פינגבאק: מה אני קוראת (51) | במקום תה