אני אוהבת לפתור תשבצים. לא סתם תשבצים, דווקא את אלה שבעיתונים. כשהכותרת של התשבץ היא סודוקו-קשה-מאוד אני מרוצה מעצמי יותר. בהארץ דואגים להחמיא לאגו שלי כשקוראים לתשבץ "קילר סודוקו". ניסיתי לתרגם את השם לבן שלי אבל משום מה סודוקו-ממש-ממש-קשה לא נשמע מספיק מרשים, לא כמו "קילר". גם תרגום ל"סודוקו רוצח" היה עלול להעלות תהיות מצד הילד. אבל יש בשם של זה משהו מהשדה הסמנטי של רצח, שזה ממש חמור ואני מצליחה לפתור את זה אז אני בטח משהו מיוחד. כי שאר הקוראים של העיתון וודאי לא פותרים לעולם. אתם אומרים שיש מישהו שמפרסמים את שמו והוא הצליח לפתור? אז כנראה יש עוד אחד חוץ ממני, אבל זהו. אני והוא – היחידים.
יש אתרי אינטרנט עם מלא תשבצים וחידות, יש אפליקציות כאלה. למעשה, חלק מהתשבצים בעיתונים נותנים קרדיט מפורש לאתר כלשהו ממנו נלקחו. ואני לא בטוחה שתחקירן מטעם העיתון חקר ובדק מהו התשבץ הראוי לעיתונו. מן הסתם הוא לקח את התשבץ שהיה בלמעלה של הערימה. אבל אני לא יכולה לפתור את התשבצים באתרים ההם, אני חייבת לפתור את התשבצים שבעיתונים של כולם, אחרת איך אדע שאני חכמה בדיוק כמו שמצפים ממני, ואולי אפילו קצת יותר, כי סך הכל, מי פותר את הדברים האלה חוץ ממני ומההוא שכל הזמן זוכה בפרסים.
פתרון התשבצים של הארץ גורם לי מעט יותר נחת רוח, כי אנשים חושבים, בכל זאת. וניצחתי אותם, כי פתרתי.
כפי שאמרתי, יש לי חשד שאין ממש עורך לתשבצים, שבוחר את אלה שראויים לנו. מישהו פשוט לוקח מהלמעלה של הערימה. לא פעם חשבתי לעצמי שאם היו ממחזרים את תשבצי המספרים (למשל סודוקו) והיו שמים אותם במחזוריות של פעם בחודש וחצי לפחות לא הייתי זוכרת שאלו תשבצים שפתרתי כבר. פעם פתרתי פעם שנייה סודוקו שהתגלגל לידי בפעם השנייה (היו לי שני מוסף הארץ מאותה שבת) ורק בסוף היתה לי תחושה שכבר פתרתי את הסודוקו הזה פעם אחת. אז הנה רעיון לעורכים- אין טעם לחבר במיוחד בשבילנו תשבצי מספרים חדשים בכל פעם, אפשר למחזר.
תשחצים תמיד היו לי מהירים מדי. כדי לשעשע את עצמי הייתי מוסיפה כללים כמו- מותר לפתור רק את המאוזן ובסוף פותרים את כל המשבצות שלא שייכות להגדרות במאוזן. מהר מאוד עברתי לתשבצי היגיון והשארתי את התשחצים למי שזה מאתגר אותו. חלק גדול מחיי החברה התשבציים שלי מוקדש ללא-לגלות את התשובה לשאר האנשים ולהעמיד פנים שזה באמת קשה וכל הכבוד להם. היתה תקופה שעשיתי שאריות של תשבצי היגיון שאחרים השאירו- שיפתרו את הקלים בעצמם וישאירו לי את הקשים באמת.
אני לא זוכרת באיזה שלב זה קרה, אבל מתישהו מאסתי בתשבצים שמצריכים מילים. זו היתה נראית לי רמאות להישען על רקע תרבותי עשיר ואוצר מילים גדול, אוצרות שנרכשים בשנים רבות של סביבה תומכת ולא באמת שייכים לי לגמרי. עברתי לחידות במספרים. כאן החוקים ברורים והאנשים נבחנים לפי ידע שנצבר בקלות כי לרוב אין צורך בידע מתמטי נרחב מדי. מה שחשוב זו זריזות המחשבה, הזיכרון, ועוד דברים מעורפלים שלא ברור עד כמה הם נרכשים. בתשבצי מספרים אי אפשר לפתוח ספר או לחפש באינטרנט את הצעד הבא (אלא אם כן מחפשים באתרי תשבצים תשבץ בדיוק כזה ומוצאים פתרון, או שואלים מחולל פתרונות שבטח יש איפשהו, אבל זה כבר ממש לא כיף כי מקבלים את כל הפתרון ולא רק רמז) אני מרגישה שאני מתאימה לסוג כזה של חידות, שהן נכתבו בשבילי.
ועדיין לא אמרתי למה לפתור תשבצים, מלבד התחושה שניצחת את כל העולם. אני מדמיינת שפתירת תשבצים גורמת למוח לעבוד על ריק ומנקה אותו לקראת הבאות. מחקרים מראים שהיא משפרת את הזיכרון, מעכבת אלצהיימר, מאריכה חיים ועוד כל מיני יתרונות שמחקרים מייחסים גם כמעט לכל דבר אחר. תכל'ס אני לא באמת יודעת למה. אני אוהבת לשחק, חייב להיות בזה משהו טוב, לא?
קריאה נוספת על שאלה דומה לשאלה האחרונה שהעליתי, במילים אחרות: מהו זבל?
במקום תה 