ערפילאה מאת גלית דהן קרליבך. לאות תמיכה בפנטזיה בעברית קניתי את הספר ערפילאה. הספר מיועד לנוער. איכשהו נראה שכשמייעדים ספר למבוגרים חייבים לסבך הכל אז יוצא שספר נוער מובן יותר.
נכון שמרגע שמתחילים לקרוא ביקורת על ספר פנטזיה לנוער מתחילה הספירה לאחור עד שיזכירו את הארי פוטר? אז עכשיו. הנה עוד פעם: הארי פוטר. אחרי קריאת הספר אפשר לומר בוודאות שערפילאה אינו הארי פוטר. נראה שהסופרת לקחה את הארי פוטר כבסיס, דרכה עליו בכל הכוח ועשתה ספר יותר טוב. אחרי שהסופרת של הארי פוטר השקיעה המון אנרגיות בהמצאת ילד נטול הורים שחי בעולם המחולק לקוסמים ושאינם קוסמים, שנחשבים נחותים בעיני הקוסמים, מגלה את עולם הקסמים, נוסע במכונית שכשף גרם לה לעוף, נחשו למי יש נחש מחמד, ילדים מנופפים בשרביטים לכל עבר תוך קריאת מילים קסומות ומטילים כשפים מסובכים שלמדו בבית הספר וכל מיני כאלה, גלית דהן קרליבך יכולה לקחת את כל אלה, לשים בספר שלה, ולהשקיע אנרגיות בטוויית העלילה, בבניית עוד כמה פיצ'רים מעניינים של עולם הכשף, במבנים נפשיים (יש הרבה, יחסית לספר נוער, וזה מבורך), בהומור ובעברית מעולה.
במבט שני, הספר הוא ממש לא הארי פוטר, מבחינה ערכית. כי מתברר שלכולם יש הורים. שהגיבור הוא חנון על והגיבורה חסרת עמוד שדרה. כי יש הפרדה חמורה בין בנים לבנות לאורך הספר (אלא אם כן יש מבוגר וילד, ואז זה סבבה), חוץ משני זוגות שחיים באושר כולם שם רווקים או גרושים היחידים שרוצים להתחתן שם (פיכס, להתחתן) הם הרעים. נחמד שאפשר לכתוב ספר שהגיבורים שלו הם ילד וילדה ושהמרכז שלו לא יהיה היחסים בין הילדים, במין פלנטה שאין בה הורים, אלא היחסים בין הורים לילדים. משאיר את הילדים ילדים. מעניין אם זה ישמר גם בערפילאה 2 וערפילאה 3 (אחד החוקים של כתיבת פנטזיה הוא, כנראה, שהספר חייב להפוך לטרילוגיה ואם לא אז להמשיך אותו כמו מסטיק לנצח. אפשר לראות בבירור בספר הזה את הנחת היסודות לספר הבא. תמיד כשמתברר שכמה קצוות נשארו פרומים בסוף הספר אני מרגישה נבגדת. זה ספר, לא אמורות להיות בו פרסומות. אבל הקצוות הפרומים בספר הזה היו בדרגת עניין 3 מ- 10, ככה שזה לא ההכי גרוע).
ספר נוער כיפי ביותר. יחי ז'אנר ספרי הפנטזיה העבריים לנוער.
בקשות לקראת ערפילאה 2: אם כבר יש לך עברית משובחת ואפילו משחקי מצלול ומשחקי מילים – אשמח אם מילות הכישוף יהיו יצירתיות יותר מאשר מה- שהכשף- עושה- רק- באנגלית (למשל: מילת הכשף לייטו שמדליקה אור). בשביל מה הם לומדים כישוף בבית ספר אם כל מה שצריך זה מילון אנגלי.
במקום תה 
את בטוחה שקראנו את אותו ספר? זה אחד הספרים המשעממים שקראתי לאחרונה. העלילה לא מעניינת והדמויות שטוחות ומרגיזות.
כמו שאמרתי, זה ספר לילדים. הערכים שמשתקפים בו מוצאים חן בעיני. מתעסק הרבה עם משפחה. אהבתי במיוחד את ההומור ואת השפה העברית הטובה. לא מצאתי ספר פנטזיה מתוק לילדים עם דמויות עגולות. ייתכן שאלו גבולות הז'אנר. גם לא סדרות מתמשכות כמו נארניה או הארי פוטר, שבהן יש זמן לפתח את הדמויות. אולי חוץ מ"חומריו האפלים" אבל זה כבר ליותר גדולים, הבן שלי לא יבין. וקצת פחות מתוק.
טוב שאת משווה אותו להארי פוטר. הארי פוטר הוא מעט טיפשי והדמויות לפעמים מרגיזות אבל יש בו אווירה חמודה. ערפילאה פשוט משעממם.