לפעמים אני אומרת לעצמי: אפרת, מי אלרגי לרוזמרין? יש בכלל אלרגיה כזו בעולם? אולי המצאת לעצמך אלרגיה? ואם כבר להמציא אלרגיה, למה להמציא אלרגיה למשהו מוזר כל כך, כדי להיות מיוחדת? בטח סתם את לא אוהבת את הריח, ואם תאכלי קצת רוזמרין הכל יהיה בסדר.
ובכלל, רוזמרין לא מופיע אף פעם ברשימת האלרגנים שעל מאכלים. ואוסם מרשים לעצמם לשים אותו בפסטות חופשי, שזה מאכל בסיסי, ובטח אם היתה אלרגיה כזו הם היו מחליפים את הרוזמרין באיזה נוגד חימצון אחר, או מה שלא יהיה התפקיד של הרוזמרין בפסטה.
ואז אני אוכלת רוזמרין וכולי דומעת. אולי אנחנו צריכים להתאגד, האלרגים לרוזמרין באשר הם, להקים קבוצת תמיכה בה נעודד זה את זה שלא לאכול מהפסטות של אוסם, אפילו שעוד מעט פסח ואוהבים פסטה וצריך לגמור את החמץ. בקבוצת התמיכה נשכנע זה את זה שהעולם משוגע ואנחנו בסדר. אלרגיה לרוזמרין זה דבר קיים לגמרי ולא המצאה, הנה תראי את כל האנשים בקבוצה. הם יכולים לאשר לך בוודאות שרוזמרין יעשה לך דמעות. קחי טלפון של מישהו מהם לרגעי משבר. מדי פעם לא נאכל רוזמרין ביחד, בגבורה. אם רק הייתי מכירה אפילו אחד שדומע מרוזמרין.
במקום תה 
היי אפרת, אומנם לא עשיתי אבחון רשמי אבל גם אני בטוחה שאני אלרגית לרוזמרין, וחשבתי שאני היחידה. זה גורם לי לגירוי בעין, אבל בצורה ממש מעצבנת, ולהתעטשויות. אני לגמרי בעד להקים קבוצת תמיכה, רק כדי לדעת שאנחנו לא היחידות.
את כותבת מקסים, בהצלחה
מאיה 👍
הו, זה כל כך מנחם! עובד לגמרי. תודה לך!