התואר הזה ניתן בחופשיות רבה מדי, אז הרשיתי לעצמי לבזבז אותו גם. והפעם: על ידידי הטוב ביותר החדש: בקבוק מים 500 מ"ל. מלווה אותי לכל מקום, מציל את חיי (ככל הנראה. העניין עם ההצלת חיים לא נוסה באופן מדעי), גם כשאני צרודה אני לא מנתקת עליו את הטלפון (ייתכן שזה בגלל שהוא לא באמת מתקשר אלי, אבל הי, מי צריך טלפון כשהוא כל הזמן שם?).
לכבוד יובל* החמישה ימים לידידותינו, חשבתי על סטארט אפ: בקבוקי מים חד פעמיים בלי מים בפנים. הרי ממילא כל הסיבה שאני קונה אותם היא שיהיה לי בקבוק למילוי חוזר לכמה ימים עד שארגיש שכבר מגעיל ומיציתי (או שילד ישתה לי ממנו בטעות, מה שיבוא קודם). או לשלוח עם הילד בקבוק לגן\בית ספר.
בקבוק בלי מים יחסוך לי את התמיכה במסירת אוצרות הטבע שלנו, מעיינות ומי תהום, לגופים פרטיים. הייתי במעיינות סלוקיה (אחי גר שם. לא ממש במעיין אבל "סוף העולם" מגדיר יפה הן את המיקום של המעיין והן את המיקום של הבית של אחי). מי עדן עשו שם שמורונת קטנה ובה נחלים מפכים ובריכות חמד עטורים בשיחי פטל ועצי פרי "באדיבות" מי עדן שהסכימו להפנות זרזיף ממי המעיינות לטובת הקהל. משום מה זה לא ממלא אותי הכרת תודה אלא מרמור על כך שלא נשארו שם המעיינות המקוריים ונקוו לבריכות גדולות יותר עם מקום לעוד סרטנים ומפלונים ופטל וכל הדברים הנחמדים שיש במעיינות.
תשאלו למה לא ללכת על בקבוק רב פעמי, אם תקפה אותי רוח של סביבתיות? התשובה היא שאני לא מאמינה בבקבוקים רב פעמיים. לא השתכנעתי עדיין לחלוטין שאכן אפשר לשטוף בקבוק. אולי במדיח כלים, שהוא מכשיר מפוקפק בפני עצמו (צריך לשטוף את הכלים לפני שמכניסים אותם למדיח, ולא ברור איך הוא משפשף). לא ניסיתי. לאנשים כמוני, נטולי מדיח, אין מושג איך לנקות בקבוקים. מודה שגם בקבוקים של תינוקות אין לי מושג איך מנקים. אל תגלו לילדים. מדי פעם כשאני מפסיקה להכחיש את זה אני זורקת וקונה חדש.
המבנה הבקבוקי לא מאפשר שטיפה: יותר מדי פיתולים ועיקולים. יש בקבוקים מתחכמים כאלה שמתפרקים לרוחב, או שהתחתית שלהם מתפרקת, אבל אז הם נוזלים די בקלות. בכל מקרה, לא נתקלתי בבקבוקים למבוגרים שאפשר לפרק לצורות מעוטות עיקולים, לשטוף, ולהרכיב חזרה בלי שידלוף.
תפנית מפתיעה וסוף מאכזב:
אז חיפשתי בגוגל. מסתבר שיש כבר דבר כזה!
אבל מה מתברר? (גם כן בגוגל:) בקבוק חד פעמי ריק יקר יותר מבקבוק מלא במים. אוף. עד שניסיתי להמציא משהו סביבתי.
*גם המילה הזו כבר נדלדלה ורוקנה מתוכן אז אני מרשה לעצמי לבעוט בגוויה.