רק לא בית חולים

בפוסט הזה אני מספרת איך ולמה אני לא אכתוב על בית החולים. אישפוז בבית                  חולים הוא חוויה קיצונית, המזמנת התנסויות לא רגילות רבות. על כל אחת מהן כבר כתבתי בראשי פוסט שלם, בזמן אמת, אבל כבודי וכבוד האדם לא מאפשר לי לכתוב אותו באמת. לכתוב על חוויות בית חולים מקביל לכתיבה על אוכל, בצד הפיזי, ולכתיבה על רגשות אינטימיים מדי, בהיבט הרגשי.

בגדול, עברתי טלטלות בריאותיות לאחרונה, בסדרי גודל לא מוכרים לי. מוזמנים לאחל לי החלמה אבל גם אם לא, אני יודעת שאתם שוחרי טוב ומאחלים לי בלבכם. מה שיוצא לכם מכל העסק, חוץ מפוסט המתאר איך לא אכתוב על בית החולים, הוא מלא ביקורות ספרים שאני מתכננת לכתוב, על כל הספרים שקראתי בכל הזמן הזה בו אני אמורה לנוח, או אולי רק על הטובים מביניהם (קראתי ספרים טובים!).

בריאות טובה לכולכם וגם שתמצאו ספרים טובים.

בעצם, מונחת לצידי כרגע יצירת המופת, שלט עידוד ותמיכה שיוסף הבן שלי יצר בעזרת אביגיל, ואני יכולה לצטט ממנו את מיטב האיחולים ולהעביר אותם אליכם. אז ככה: שתהיה לכם שנה טובה, שיהיו לכם חמש תינוקות ושכל מה שתאכלו יהיה טעים מדי!