קר לי. מצאתי אסטרטגיה חדשה לחימום הבית. האסטרטגיה המועדפת עלי אולי לא מתאימה לרבים. המגבלות שלה הן כאלה:היא עולה פחות מהתקנת מזגן והיא לא יכולה לכלול שום דבר שמצריך יציאה מהבית (לקנות תנורים או משהו) או עבודת כפיים (לאטום את הקירות, לפוצץ את העננים מעל תל אביב, לפני שהם מגיעים אלינו). חוץ מזה הכל הולך.
עד עכשיו הייתי מתעלמת במפגיע מחלקיו הנידחים יותר של הבית, סוגרת אותם עד כמה שאפשר ומחממת את השאר. כמו שהקטבים מתחממים למרות ששמנו אותם מעבר לים, ככה גם השירותים וחדר השינה יכולים להסתפק בשאריות של הסלון-מטבח. אמנם השיטה כרוכה בגלות בקוטב מפעם לפעם (ובמיוחד בלילה), אבל שאר הבית חם- כך חשבתי. לאחרונה התחלתי ליישם אסטרטגיה הפוכה.
אני מחממת את השירותים ללא הפסקה כך שהחדרון הקטן והכה מערבי הזה לא יגרור איתו את שאר הבית אל תהום הנשייה. נדמה לי שבינתיים זה עובד. אני עדיין מנסה להתעלם מקיומו של חדר שינה (מערבי, כן? שורה ראשונה לגשם). הערב אני מנסה לצ'פר את חדר השינה ולהעביר אליו את התנור מהשירותים לפני הגלות הארוכה של הלילה ששמיכות פוך לא מחממות אותה ושכבות של פיג'מה לא עושות עליה רושם. נראה איך זה יעבוד.
יש לי כמה בדיחות על נשים וקור שאני רוצה לכתוב אבל אפגין שליטה עצמית.
גשים וקור זה לא מצחיק! זה עצוב.
גם גברים ושליטה עצמית, אגב.