הצמחונות שלי

בחודשים האחרונים הייתי צמחונית (ועדיין). אחת השאלות הכי מצחיקות ששואלים אותי כל הזמן היא למה אני צמחונית. מה אתם מצפים שאענה לכם? נגלה אלי מלאך בחלום וביקש ממש יפה? הלכתי ליד חנות של קצב ולמרות שבכל 5000 הפעמים הקודמות שעברתי שם לא נהייתי צמחונית- הפעם כן? נראה לי שבאופן בסיסי רוב הצמחונים צמחונים בגלל שהם מרחמים על חיות, ומיעוטם בגלל מחשבה אקולוגית.

כשאני אומרת שאני צמחונית כולם מתחילים להתנצל על שהם אוכלים בשר או לעשות מזה בדיחות בסגנון: לא נורא, זה יעבור. זה כמו להיות דתית בחברה מסורתית-חילונית (יש לי מעט ניסיון בזה)- אנשים מתחילים להתנהג מוזר בסביבה שלך (שיחה אמיתית לגמרי, שנראה לי שכבר כתבתי עליה כאן מתישהו: פעם אמרתי למישהו שהוא נכנס לי למרחב האישי אז הוא מיד התנצל ואמר: אני יודע, זה משהו של דתיים כזה, נכון?). אנשים מתנהגים מוזר בעיקר בגלל שהם רוצים לדאוג לטובתי ולא לגמרי בטוחים איך לעשות את זה ועד כמה להשקיע בזה.

למעשה, אני צמחונית מהסוג הפחות מטיפני. אני גם מכינה בשר לילדי בלי להרהר פעמיים. יש לי צמחונות קצת מוזרה. תמיד ידעתי שיום אחד, כשאני אהיה ממש מבוגרת, אני אהיה צמחונית. צמחונות נראה לי כמו משהו שמבשילים אליו. לכתחילה. נראה לי שהמסלול הטבעי הוא להתחיל מילדות באכילת בשר, אפשר לעבור שלב של זעם צמחוני קדוש בגיל ההתבגרות – אבל לא חובה (הי יצא לי מקף! המקף מוקדש ליחזקאל, שחובב אותם, ולחתול, המתעקש להנחיל אותם לעם באמצעים טכנולוגיים) ולהיות לא-צמחוני עד שזה עובר לך.

נהייתי צמחונית כי החשק לאכול בשר עבר לי. אני לא מספיק רוצה בשר בשביל לקחת אותו מהחיות. אולי בגללי יגדלו קצת פחות חיות, אולי הקשר הסבוך בין האנושות לבין החיות יחלש. נראה לי שכרגע אין סכנה לניתוק הקשר הזה- אנחנו ועולם החי מסובכים זה בזה בלי גבול.

יש הרבה סיפורי חסידים על היחס לאוכל ומעט מקום לכתוב עליהם. אחד המוטיבים הוא אכילת דג על מנת לגאול נפש של צדיק שהתגלגלה בדג. נסו להישאר בתוך עולם הדימויים ההזוי ואל תפרטו אותו לפרוטות של מציאות- נניח שהייתם צריכים פתאום לגאול נפש של צדיק שהתגלגלה בדג. איך הייתם עושים את זה? כל מי שמתחיל להמציא לי עכשיו איזה וודו או לחשים אז הוא או ספרדי (לא מכירה אותם כל כך טוב) או פסול (במובן הזה שהוא יוצא מהמשחק). אולי, אם לא אוכלים דג, אפשר להתפלל עליהם- על הדג, על הצדיק. זה בהחלט מכלי העבודה של החסידים. הבעיה היא שלהתפלל לא נותן את אותו אפקט חושני, יצרי, שלפני המילים, שנותנת האכילה. אולי לרקוד אותם או לשיר איזה כאב שלהם- של הצדיק והדג, שהסתבכו בענייני צדיקים ודגים ואין לנו מילים לגעת בשולי התסבוכת. אני מודה שגם ריקוד ושיר לעיתים רחוקות מגיעים לאותה איכות חושנית שחיפשתי.

וחזרה לעולם הרציונלי יותר: אני חושבת שמדי פעם צריך לבדוק את עצמך- האם את עדין רוצה בשר? ואם התשובה היא כן לא להתעלם מזה כי נראה לי שברצון לאכול בשר יש משהו אנושי מהותי. אבל אם את לא מספיק רוצה בשר אז פשוט לא לאכול אותו. אורי מתעקש שאני צמחונית על תנאי. הוא מזכיר לי את בעלה של האשה נודרת הנדר מהתורה שמחובתו להתיר את נדריה כשהוא שומע אותם. הוא צודק. אני מאמינה בצמחונות חיה, שהיא בחירה מתחדשת ולא בהחלטה שרירותית שנשענת על אידיאלים. ואולי אני אצמיח אידיאלים יום אחד.

לקריאה נוספת: בעקבות התגובות למטה שמרחיבות על מטיפנות- משהו שכתבתי פעם על מטיפנות ללידה טבעית

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על הצמחונות שלי

  1. Einat Maoz הגיב:

    ואולי פשוט את הנכדה של סבא שלך וזה עבר אלייך באיזו דרך גנטית או חינוכית ?

    בכל אופן ,אני נהנית מהכתיבה שלך..שגם היא כנראה הגיעה אלייך לא במקרה…

    שלך באהבה, דודתך…

    • אפרת הגיב:

      לא ידעתי שסבא שלי צמחוני. מצד שני, הוא אוכל על בסיס קבוע רק איזה 12 דברים אז אפשר לקרוא לזה גם צמחונות. מה שבטוח הוא שקיבלתי ממנו את הנטייה לחשוב על אוכל ולבחון אותו, ואת זה שאני לא לוקחת אוכל כמובן מאליו.
      תודה. אוהבת אותך גם.

  2. שיר-דמע הגיב:

    אהבתי.
    מאוד קשה לי עם צמחונים מטיפנים. הם גורמים לי להרגיש נורא רע עם עצמי.
    יש דברים שאני מסכימה עימם, יש דברים שלא. אבל בעיקר, אני לא מסוגלת כרגע לוותר על אכילת בשר, גם אם זה לא הדבר הכי מוסרי בעולם לעשות.
    כל כך יפה הגישה שלך, לבדוק את עצמך כל פעם מחדש, בחירה מתחדשת ולא דוגמטית.

    • אפרת הגיב:

      תודה (עם מה את לא מסכימה? אל תהיי כל כך מעורפלת! אולי ייצמח מזה איזה ויכוח טוב).

      לדעתי זה יהיה מוסרי מספיק אם ברגע שכבר לא תרצי לאכול בשר תזכרי להפסיק. בעיני עדיף לאכול בשר בנחת מלאכול את עצמך (מטאפורית…) על זה ולבקר כי על הדרך את עוצרת גם את הדברים הטובים שבך מלצמוח.

      • שיר-דמע הגיב:

        המממ… אני מניחה שהתכוונתי בעיקר לכך שאני לא מקבלת את הטענות הגורפות על כך שאנחנו בכלל לא זקוקים לבשר, הגוף שלנו לא נועד לעכל בשר וכו'. הן לא נראות לי מבוססות.
        אני חושבת שעקרונית זה בסדר לאכול בשר, זה טבעי וכו'. ואפילו לא בטוח שזה רע בפני עצמו לגדל בעלי חיים לצרכי מאכל. אנחנו סוג של טורפים ואנחנו מספקים לעצמנו איזשהו צורך, וזה סביר. הבעיה היא יותר עם מה שקורה בעקבות תרבות הצריכה המודרנית, שמעודדת אותנו לצרוך דברים שאנחנו לא צריכים (ובכלל זה – יותר בשר ממה שאנחנו צריכים), ועושה הכל "בגדול" וב"יעילות" ==> בחוסר הומניות ביחס לבעלי החיים. אני גדלתי בקיבוץ שגידלו בו בעלי חיים (יותר לצורך חלב וביצים, פחות לבשר, אבל ניחא). אני לא חושבת שהתנאים שלהם היו בלתי הומניים בצורה מזעזעת. אבל יש מקומות שכן. הבעיה היא כשגידול בעלי חיים וצריכת בשר נעשים ממוסחרים. נהייה ניתוק הן בין הצרכים האמיתיים שלנו לבין מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים, והן בין מה שאנחנו אוכלים לבין החיה שהיתה שם לפני כן. הניתוק הזה מאפשר לנו התנהגות בהמית (pun intended) כלפי בעלי החיים.
        אני אמנם לא אדם דתי בשום אופן, אבל יש לדעתי משהו מאוד נכון בגישה הפגאנית שמוצאים בכל מיני ספרים וסרטים (נדמה לי שזה הופיע גם ב"אוואטר"), שבה הצייד מודה לאמא אדמה/לטרף שלו על שהוא מספק את צרכיו. יש בזה מידה של ענווה. את זה איבדנו לגמרי בחברה המודרנית. אבל הענווה של הצמחונים שאומרת "אנחנו לא יותר טובים בשום צורה מבעלי החיים ולכן אסור לנו לאכול אותם" (והטבעונים – עוד יותר גרוע מזה) נראית לי קצת מוגזמת.

        ספר שהשפיע עליי לא מעט בעניין הזה הוא "שנת הבשרים שלי" – אם לא קראת, מומלץ בחום.

        אני חושבת שאם אני כבר לא ארצה לאכול בשר אני לא אצטרך לזכור להפסיק, לא?

        • אפרת הגיב:

          רוב הדברים שכתבת מקובלים עלי, בעיקר החלק על הניכור. גם לי קשה עם מטיפנות צמחונית, עם המטען הרגשי שמועמס על כל טיעון ועם התחושה של חלוקה לטובים ורעים. זה הזכיר לי משהו שכתבתי פעם, דוקא על מטיפנות ללידה טבעית, וצירפתי קישור לשם בפוסט.
          בעניין הבריאות אני לא בטוחה. נראה לי שיודעים מה הבשר נותן לגוף ויש תחליפים. אני עברתי לאכול המון קטניות בשביל החלבון וכדורים של בי 12 בשביל הבי 12 (מעניין מה הם מכילים והאם הם צמחוניים. יהיה מבאס לגלות שהם לא, אם הם לא צמחוניים). לאחרונה בדקתי מה המצב בדם שלי ונראה שהכל כרגיל. אולי מוקדם לדעת, אולי אני לא אדע אם זה פגע בבריאות שלי. נראה לי שבכל גישה את מוותרת על קצת מהייתרונות של הגישה השניה. בריאות היא לא מס' 1 בסדר העדיפויות שלי תמיד (למשל- אני אוכלת מלא דברים לא בריאים).
          ואם לא תרצי לאכול בשר ופתאום יתעורר בך החשק לאכול בשר נראה לי שכן תצטרכי לזכור להפסיק לא לאכול בשר ולא להמשיך מהאינרציה.

  3. חתול הגיב:

    יפה שאת מנסה להגדיר את זה.
    אני כבר כמה שנים חצי צמחוני, לא אוכל בשר ביום חול, ולא ממש הגדרתי לי למה ולא כתבתי על זה טקסטים.
    אני חושב שהסיבה שלי היא בעיקר חמלה על בעלי החיים אבל הכרה בצורך הגופני והרוחני לאכול בשר.

    • אפרת הגיב:

      עד כמה שזכור לי הטקסטים שלך לאחרונה מתחילים תמיד בתיאור של איזה משהו דפוק באינטרנט וממשיכים עם הדרך שבה סופר-חתול נחלץ לעזרת האזרח ומתקן אותו, לא? (אני קוראת את כולם. אלא אם כן יש לך איזה אתר סודי אלטרנטיבי שבו אתה כותב דברים אחרים לגמרי) אולי לא כתבת על צמחונות כי זה לא מתאים לנרטיב הזה…
      נראה לי שאני מבינה חצי צמחונות כזו. היא מערבת תחושות שתיארתי למעלה. בהצלחה.

      • חתול הגיב:

        העלית חיוך גדול על פני.
        הבלוג שלי הוא בעיקר טכני ולכן עוסק בפתרונות לבעיות שנתקלתי בהן. מראש הוא היה אמור להיות בלוג כללי אבל הוא קיבל כיוון טכני במהלך השנים. יש כמה פוסטים ישנים אישיים יותר.
        אני נרתע מלשתף דברים אישיים מדי באינטרנט והחצי־צמחונות שלי היא אישית מאוד, רק מעט אנשים קרובים יודעים עליה, בשביל רובם פשוט לא מתחשק לי בשר (כנראה שעכשיו זה הרבה פחות אישי).

        ויפה שאת קוראת פוסטים טכניים משעממים.

  4. אסף הגיב:

    "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה".

    • אפרת הגיב:

      אבל אחר כך בספר שמות הוא מצווה עלינו לקחת שה לכל משפחה ולאכול אותו. מאוד הפכפך האל הזה.
      (תשובה דוסית יותר: אני מכירה את התיאוריות על צמחונות שהפסיקה עם נח. לדעתי הן תומכות בשיטה שלי- לא טוב להיות צמחוני סתם כי אז בא המבול)

  5. חתול הגיב:

    ושכחתי להוסיף שלא אני זה שמתעקש להנחיל אותם לעם. הזכויות שמורות לאמיר אהרוני ולשחר שמש. אפשר למצוא אצלם כמה פוסטים על מקפים, פיסוק עברי והמקלדת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s