התירוץ הרשמי הוא שנגמרו לי המילים על אתמול ושלשום אז היום יש פוסט דל מילים. היום יש שיר של אורי, בעלי. זה השיר הראשון שאפשר, בדחילו ורחימו, לומר עליו שהוא גמור (למרות שהאמת היא ששירים אף פעם לא נגמרים. הם גדלים, כמו מי שעשה אותם). זה שיר ראשון מדיסק שכמעט הוקלט במלואו. אורי כותב מילים, מלחין, שר ועושה חלק גדול מהעיבודים בעצמו.
והנה גם המילים שלו:
בגוונים של היום יום \ אורי וייל
לפעמים מספיק ערב אחד איתך בשביל לשכוח
את העייפות שמכה אותי פתאום בקץ כל הימים
כשרודפים ולא מרפים לי כל החלומות
שנדחפו להם לאט מתחת לחייםושעמום מכה, אני רוצה יותר מכל רגע
וכועס על עצמי איך נתתי שנים לעבור
האם מותר למצוא גם אושר
בגוונים של היום יום?לפעמים אני מתחפר בך כמו רוצה לברוח
מנסיוני ללחום בכל פגע ומשחית
חלומות כבר התבדו
כמעט כבר ורגליי כשלו
אני צולע על חצי תאוותיושעמום מכה, אני רוצה יותר מכל רגע
וכועס על עצמי איך נתתי שנים לעבור
כאבים גדולים יש בעולם
וחלומות שטופים באור
האם מותר למצוא גם אושר
בגוונים של היום יום?
האם מותר למצוא כך אושר
בגוונים של היום יום?ואת מזכירה לי שזה דווקא
מה שאהבת לי בעיניים
כי גם הלב שלך מתגעגע ולא מסתפק
ושבמקום ליפול אל המסגרת
אפשר לפרש את החלום אחרת
שומר גבוה מעל הגשר
הצר של המציאותכי השעמום הזה גוזל לנו טוב מכל רגע
ואם אין כעס יש מקום גדול עוד לחלומות
שבצלם נצעד ביושר בגוונים של היום יום
שבצלם נצעד ביושר בדרכים של היום היום
במקום תה 
איזה יופי של בעל ושיר.
האם מותר למצוא קצת אושר בתיקוני התאמה של המילים?
בבית השלישי: צולע בלי חצי תאוותי.
בבית הרביעי: האם מותר למצוא גם אושר (גם בפעם השנייה)
בבית האחרון: נצעד ביושר בדרכים של היום יום (ה' מיותרת)
תודה. המילים באמת לא לגמרי מתאימות, תודה ששמת לב. פשוט לקחתי אותן מיום אחד והמילים שהוא שר הן מיום אחר. כמו שאמרתי, השירים כל הזמן משתנים. כרגע אין לי ממש אומץ לקבע אותן על המילים של ההקלטה אבל אולי, אם זה יפריע ליותר מדי אנשים, אני אמשטר את הטקסט ואיישר אותו בהתאם לשירה.