ביקור בגן

הסייעת בגן ביקשה שאחליף אותה לשעה. הגננת נראתה מופתעת מכך שהסכמתי אבל לאור המשכורת הזעומה שאנשי חינוך מקבלים אני אסכים לכל עזרה שתידרש ממני ושבכוחי לתת. זו שעה שבה הסייעת בדרך כלל שוטפת את הגן- הגננת אמרה לי, בוחנת את נחישותי. הסברתי לה שכבר עבדתי בגנים בעבר ושזה בסדר.

בסוף היה ממש נחמד כי הסייעת אותה החלפתי שטפה את הגן לפני שהגעתי וכל שנדרש ממני היה נוכחות של אדם מבוגר, פעילות שאני מצטיינת בה במיוחד מאחר שכל מה שצריך בשביל להיות ממש טובים בה הוא להיות אדם מבוגר ואני בגיל המתאים. ישבתי במעגל עם הילדים, משתדלת בכל כוחי להיות מבוגרת, ושרתי שירים טיפשיים וכיפיים.

כמעט מפתיע שיש פעילות כיפית בגן כי כששומעים על הפעילות החינוכית בגן או מדברים עם הגננת הכל נשמע כבד ראש כזה. שומעים על השיקולים שעמדו מאחרי החלטות חינוכיות ועל פינות שנועדו לתרגל כל מיני כישורים של מוטוריקה גסה או עדינה ושאר כישורים חשובים בלועזית מקצועית. אבל צהריים בגן זה ממש כיף.

חלק מהילדים מנמנמים על השטיח. האחרים שרים בשקט, מציגים הצגות ומתגלגלים מצחוק. שמענו שירים טיפשיים במיוחד שלא הכינו לקראת שום חג (אבל סיפקו לילדים מידע חשוב על האיש שהלך לישון עם קיפוד על הזקן, השני שיש לו תנין בשרוול וכל חבריהם המוזרים) וגם קצת שירים תמימים שדיברו על כך שהעולם מלא ביופי וששיר קטן הוא נס גדול. השירים התמימים היו הזדמנות מצויינת לבנות ולעדינים להניף את הידיים בתנועות רכות שממחישות בדיוק עד כמה שיר קטן הוא נס גדול או העולם מלא ביופי (התנועות לשני המסרים זהות. חפשו אותם אצל הבלרינה בהתהוות הקרובה לביתכם).

נחמד לראות את הילדים בהקשר חברתי. תמיד אני פוגשת אותם בחברה שבורה כשלכל ילד מוצמד הורה אחראי. נחמד לראות מי מהילדים יודע הכל, מי ערני מתקשר ומשתתף ומי נמצא בכלל בחלומות במקום אחר, מי מודע לכך שיש ילדים אחרים מסביבו והאם זה גורם לו לזרום איתם או להתנגש בהם.

למרות שהיה לי כיף בגן נראה לי שלא אעשה את זה שוב כי זה קצת משבש לילד שלי את הסדר הראוי של הדברים ואני אחראית על כך שהיום שלו יהיה מסודר (אורי אחראי על ההפתעות והשטויות).

ביקור בגן מביא אותי לתהות מה משתבש במעבר מהגן לבית הספר. למה בית הספר הוא לא כיפי. האם השינוי העיקרי הוא שהילדים גדלים ומתחילים להתנגש זה בזה ובמסגרת ביתר עוצמה או שהמסגרת של בית הספר, ששונה כל כך מהגן, מזמנת התנגשויות.