לפעמים יש חמסין. אתם נסגרים בתוך בית ממוזג וכבר גמרתם לקרוא כל פיסת עיתון. אתם עוברים על הספרים בספריה שלא שייכת לכם, מציינים בצער כמה פתטי יהיה לקרוא שוב, בפעם המאה, את שלושת הספרים החצי ראויים לקריאה שמצאתם שם כבר בחמסינים הקודמים. ואז אתם מגיעים לתחתית החבית. בתחתית החבית מצאתי את "כל בית צריך מרפסת" וחבל שהוא לא נשאר שם. היה עדיף לבהות בזבובים.
כל בית צריך מרפסת הוא אוטוביוגרפיה של רינה פרנק מיטרני שגדלה בחיפה למשפחת עולים ענייה, התחתנה עם יהודי עשיר מברצלונה וכך חוותה פערי תרבויות בין שתי תרבויות שאינן מוכרות ביותר לקוראת ישראלית ממוצעת בעוד קשיי החיים נשארים די מוכרים בכל מקום.
למה הגעתי אל הספר הזה רק עכשיו? קודם כל, אני דוחה קריאה של רבי מכר רק בגלל שהם רבי מכר. בכל זאת, אני משתדלת לקרוא את הספרים הללו מתישהו כדי לראות לאן נושבות הרוחות ולנסות להבין מה שבה כל כך את לבו של ההמון. בתכל'ס נדמה לי שהטעם שלי לא מתיישב עם חוות הדעת הכללית אז אני תוהה אם בכלל לנסות את הספרים האלה אבל תמיד יש בי עוד תקווה שאולי הפעם זה יהיה שווה.
עוד מכשול רציני בדרך לקריאת הספר הזה הוא ההמלצה החמה שעל הכריכה. המלצה שנתנה רפאלה בילסקי כהן, המרצה הגרועה ביותר והמקושקשת ביותר שאי פעם פגשתי במעט שנותי באוניברסיטה. היא נהגה להציק לי על בסיס קבוע לפני כל הכיתה בזכות היותי בחורה דתית- "כאן זה לא הבית שלך, יש כאן זכות בחירה ומחשבה חופשית" ולהציק לכל הכיתה סתם ככה, כי הם לא עשירים (הציטוט המדויק הוא "אתם אף פעם לא תהיו עשירים באמת"), או משהו. הייתי יכולה לפרוש תלונות בפוסט נפרד אם הייתי בענייני העלאה באוב. השורה התחתונה היא שהמלצות שלה יכולות בהחלט לגרום לי לברוח לכיוון ההפוך.
הספר עצמו התגלה כספר ללא שאר רוח. הלכתי לשם, פגשתי אותו. הוא היה חתיך. הלכתי למקום אחר, פגשתי מישהו אחר הוא היה חצי חתיך. ההוא היה עשיר, השני עני, סינדרלה, פגשתי את שלמה ארצי. לא, בעצם סבא שלי פגש את סבא שלו. הוא לא היה עשיר. חלמתי על מטבעות זהב.
מבחינה ערכית הספר משרטט תרבות נגד חלולה. הכי קל. כשיוצרים תרבות נגד נראה כאילו מדובר במשהו חשוב וחכם- אם את בועטת בערכים החשובים האלה בטח יש לך משהו ממש חשוב משל עצמך להוסיף, איזו זווית שלא ראינו. אבל לא. האישה אוכלת שרצים וחזירים, מתייחסת בקלות ראש למין, מכבסת את הכביסה המלוכלכת של המשפחה בכניסה לחדר המדרגות, וכל זה למה? הדוניזם? עקשנות? חיקוי נרטיבים נבחרים מהתרבות העולמית (סינדרלה אמרתי?)? לי לא אכפת אם שמלת הנשף שלך היא יד שנייה מפייה או נקנתה בברצלונה בגרושים ואיך בארץ המחירים כל כך יקרים ובברצלונה המחירים כל כך זולים וגם מרוויחים מלא כסף. אני מתעקשת שתספקי לי סולם ערכים חלופי. אני לא מבזבזת את זמן הבהיה בזבובים היקר שלי על לקרוא אותך אומרת לי "הנה ציפור" כדי להסיח את דעתי מכך שלא סיפקת אלטרנטיבה ורק בעטת בדברים שלא ברור למה חשוב לבעוט בהם במקום להתעלם מהם.
לסיכום, אם אתם הראשונים לקרוא כל רב מכר- אני לא מבינה איך פספסתם את זה והאמת היא שאני כנראה לא מבינה אתכם ואת הטעם שלכם באופן כללי. אם אתם כמוני ואתם על אי בודד עם הספר הזה- אולי לזבובים יש עוד כמה מהלכים שלא ראיתם.
במקום תה 
נפלא. מסכימה לכל מילה. אחד הספרים הבודדים שקרסתי באמצעיתו (או, אם נודה על האמת, די בהתחלה).
אני זוכרת את החודשים הארוכים בהם הספר הזה היה ברשימת רבי המכר, לא נראה לי שהוא הגיע לשם בגלל "ליבו של ההמון" אלא בגלל מערכת יחסי הציבור המסיבית שההוצאה ערכה לספר, היו מלא פרסומות ברדיו, פרסומות בעיתונים ובנקודות המכירה ונדמה לי שהסופרת השתתפה בכל מיני תכניות אירוח (כבר לא היתה לי טלוויזיה, אבל משום מה אני זוכרת שדיברתי על זה בעבודה).
אם אני לא טועה זה איכשהו נכנס לסכסוך בין סטימצקי וצומת ספרים ואחת החנויות דחפה את הספר כאילו אין מחר בגלל שהשניה לא יכלה למכור אותו או משהו כזה.
אני לא יודעת איך ההוצאות בוחרות איזה ספרים לדחוף ואיזה לא, אבל נראה לי שההחלטה מה יהיה רב מכר קורת עוד הרבה לפני שאפילו עותק אחד נמכר.
עם כל הגוק'ים מתי יש לך זמן לזבובים?
המרצה שלך השאירה עליי רושם בל-ימחה – בזכותה החלטתי סופית ללכת ללמוד משהו בגבעת רם. גם המרצה הכי גרוע בפיסיקה לא יכול לקלקל את חוקי הטבע.
זה נשמע שחוץ מזה שהספר היה מטופש הוא גם היה לא כייפי. אני קראתי הרבה ספרים טיפשיים, שבעיקר היו כיפים ועושים מצב רוח טוב.
ואני דווקא חשבתי לקרוא את הספר, אולי בגלל כל מסע הפרסום האגרסיבי חשבתי שזה באמת יהיה ספר כיפי שכזה.
יחד עם זה, שרצים וחזירים, יחס קל-ראש למין והדוניזם באופן כללי, לא ממש פוגעים בי. אז אולי כן איהנה ממנו דווקא.
ורפאלה בילסקי-כהן נשמעת מזעזעת.