שלמה ארצי בתרגום למזרחית

לאחרונה שמעתי ביצוע מצוין של עופר לוי לשיר גבר הולך לאיבוד ולא יכולתי שלא לשים לב לכך שהוא תורגם למזרחית. אולי כל שיר שאשמע במזרחית יצבע אצלי בראש מיד בצבעי הז'אנר, אבל נדמה לי שמצאתי כמה דגשים בשירה ובעריכה שאם נכליל אפשר ללמוד מהם משהו על הבדלים בין שיר (או, כשמכלילים עוד יותר- נרטיב) מזרחי לאשכנזי- כבד, אפילו כשהמילים אותן מילים.

אני רוצה להתחיל דווקא מהסיום של השיר. שלמה ארצי מסיים את השיר במילים:

שיבוא אלייך פתאום,
ישתוק, ילטף,
יש לו דרכים משונות,
לומר לך שהוא אוהב.

ואז הוא חוזר על המילים "שהוא אוהב" בערך טריליארד פעמים.

השיר של עופר לוי, לעומת זאת, מסתיים בבית הזה:

תבואי אליו לפעמים,
הוא נרגע כשאת פה.
יש לו דרכים משונות,
את אוהבת אותו.

ואז הוא חוזר כטריליארד פעמים על המילים "אוהבת אותו".

מה קורה כאן? מאיפה ההבדלים? אולי לעופר לוי יש סיפור. הגבר הולך לאיבוד, היא מוצאת אותו. "יש לו דרכים משונות, את אוהבת אותו".

לי המילים של השיר לא נראות כמו סיפור. זה תיאור של זוג. הגבר נראה פעיל מאוד, הכל ריק בלעדיו ("ריק… ואף אחד"). בעוד הגבר יודע לבצע פעלולים עם מרפסת או בלעדיה (למשל לנשור בסתיו) האישה יודעת לחשוב (הפועל הכמעט יחיד שמיוחס רק לה) וגם מופיעה במשפט "תבואי אליו לפעמים" שלא ברור אם זו בקשה בה הוא ממשיך לדבר על עצמו בגוף שלישי כמו בשאר השיר או תיאור של זה שהיא באה אליו לפעמים. נראה לי ששלמה ארצי מנסה לשים דגש על כך שבאופן מסתורי ולא ברור האישה אוהבת אותו למרות דרכיו המשונות. לא ידוע אם היא מבינה את הדרכים המשונות לומר לה שהוא אוהב או שהיא רק מוכנה לחיות איתן בלי להיות כועסת.

שלמה ארצי מציג גבר מורכב ומיוסר שאהובתו לא מבינה את דרכו אבל בכל זאת אוהבת אותו. השיר נגמר בכך שהוא ממשיך לומר ולומר "שהוא אוהב" בדרכיו המשונות. השיר מתחיל ונגמר בו, הוא ימשיך להגיד לה את זה, אולי עד שהיא תבין, אולי כי הוא חייב להיות נאמן לדרכו גם אם היא משונה, כמו המיתוס על האמן שלא מבינים אותו עד הסוף אבל דבק באמת שלו.

כשממשיכים אחורה מסוף השיר אל אמצעו אפשר לשמוע הבדלים בדגשים. עפר לוי מדגיש ומאריך במילים "נעזב", "מאוהב", "שהוא אוהב" ו"חושבת עליו". אני חושדת שהוא עושה את זה כי אלה מילים רגילות. בפעם השניה שהוא אומר דרך מרפסת נדמה שהוא מנסה להבליע את ה"דרך מרפסת" בלי שנשים לב ולהשאיר את המשפט "גבר עוזב לפעמים" בלי סוף.

שלמה ארצי הוא בסך הכל "קול" לאורך כל השיר, כמו שצריך שלמה ארצי להיות, אבל במנגינה יש דגש על "יש לו דרכים משונות" ונדמה שהוא אוהב לומר את המשפט הזה. יש גם פאוזה אחריו. להודות שיש לך דרכים משונות זה כמו כששואלים אותך מה התכונה הרעה שלך בריאיון עבודה ואת אומרת שאת וורקוהולית. "דרכים משונות" זו תכונה רעה נסלחת. אני כל כך מיוחד, לכן לא מבינים אותי. דרכים משונות זה מגניב ומסקרן. מחזק את הדימוי של הגבר בשיר כהו- כל- כך- הרבה- יותר- מורכב מהאישה.

בחזרה לסיום השיר- המשפט האחרון של שלמה ארצי הוא על הדרכים המשונות. המשפט האחרון של עופר לוי הוא על האהבה של האשה, הסופר-וומניות שלה שהיא יודעת להרגיע ומרפאת אותו מהמוזרות באהבתה. הוא הופך את השיר לשיר אהבה פשוט לאישה.

הצעה למחקר עתידי- ההטיות השונות בביצוע של כל שאר מיליוני המבצעים לשיר הזה לאורך השנים (נגיד- דני סנדרסון, קובי אוז, דודו טופז, מיכה שטרית).

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אהבה, דמיון, שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s