ביקורת מסעדות נכה

לקחנו בייביסיטר לשעתיים השארנו מאחרינו את מטלות הבית חצי עשויות (על מי אני עובדת? זה כנראה המצב הטבעי שלהן) ויצאנו למרוץ נגד השעון בחיפוש אחר בית קפה נעים לשבת בו. הדרישות: קרוב מוכר ונעים. קפית בגן הבוטני היה מלא, המצב הטבעי שלו לכל ערב נתון שבדקנו. הפעם הוא היה מלא עד כדי כך שהושיבו אותנו לשולחן ארוך אחד יחד עם ערב גיבוש צעקני שאירגן ועד עובדים של מקום עבודה כלשהו. חוץ מזה גם היה דחוס ומחניק. ומסתבר שבני מכוח אדם לא מסתדר עם ציפי המזכירה ושזו כנראה אשמתו אבל אל תגידו לו שאמרנו. נסנו על נפשנו.

העיכוב שהציבה בפנינו הבריחה מקפית צמצם משמעותית את האופציות שלנו ליציאה. כתוצאה מכך, הדרישות המעודכנות והמשודרגות שלנו מהמקום שנשב בו היו: מאוד מאוד קרוב ומאוד מאוד מוכר. אין זמן לסיבוכי חניה. אין זמן למסעות חקר. בעקבות המלצה של אבא שלי ששמענו פעם הלכנו לקפית בקניון. בתפריט הספקנו כבר לעיין בקפית הראשון שהיינו בו מה שקיצר הליכים בצורה משמעותית, בנוסף לעובדה שאני תמיד אוכלת מרק בטטה ושותה שוקו וזה ממש מקצר הליכים.

מדור ביקורת המסעדות בבלוג שלי התחיל בהבטחה לאכול כל הזמן מרק בטטה באותו מקום ולתת ביקורות שונות. אני מודעת לכך שאני חורגת מהפורמט- כמו ששמתם לב, יש כאן אילוצי מרחק וזמן שלא מאפשרים נדודים מסוכנים למקומות הרפתקניים כמו מרכז העיר. למרות זאת, אולי יש משהו נחמד והוגן בלבקר מרק בטטה ושוקו במקומות שונים. תנאי פתיחה שווים.

בניגוד לקניון, קפית הוא מקום די יפה. כל מה שצריך לעשות כדי להנות מהיופי שלו הוא להגיד לעצמך הרבה פעמים בראש- אני לא בקניון אני לא בקניון אני לא בקניון, ואז את שוכחת לגמרי שאת בקניון אלא אם כן כרגע אמרת לעצמך את המילה קניון כמה פעמים בראש. אם יושבים בזוית הנכונה הוא נראה כמו סתם בית קפה- תקרה גבוהה במיוחד, רהיטים יפים. המוזיקה מקבלת 6 על בחירת השירים, 8 על הווליום (כמעט מספיק חלש).

השוקו הגדול היה גדול. הכוס היתה מלאה עד שפתה ושרצה בתוך שלולית שוקו בצלוחית נאה. המלצר קלט בחושיו החדים כי דעתי אינה נוחה מצורת ההגשה החדשנית והביא מפית להטביע בשלולית השוקו. כעת, חושיו החדים כבר לא עמדו לו כדי לקרוא בעיני את דעתי על המצב ונאלצתי לומר לו שזה לא יעבוד והוא יצטרך להביא לי צלוחית חדשה. הוא היסס אבל הצליח. אני מניחה שלא משלמים לו משכורת שמכבדת אותו, או את המין האנושי, אז אין מה להעריך אותו על ביצוע העבודה. היה טעים. מלא סוכר (ואני אומרת מלא סוכר בצורה החיובית ביותר שקיימת. יש! מלא סוכר! בדיוק כמו שהאל התכוון ששוקו יהיה).  מקורות יודעי דבר שהזמינו מוקה קטן דיווחו שהוא היה פצפון וקר וזה מלמד אותנו, חברים, שאם אתם רוצים שיהיה הרבה וטעים תזמינו שוקו גדול מראש ואל תתלוננו בדיעבד.

המרק היה טעים. וגם ממש ענקי. כבר יצא שקיבלנו בבתי קפה חצי מזה בתור מנת מרק. שבענו מאוד. המרק לא היה קווץ' לגמרי והיו בו חתיכות של בטטה טעימות ויפות. מצאתי בו גם קשיו ואני בטוחה שהיו בו עוד מלא דברים ואם זו לא היתה ביקורת נכה (למשל, אם מי שכותבת את הביקורת היתה מבינה משהו במרקי בטטה, או במרקים בכלל, או בבישול באופן כללי) הייתי שמחה לספר לכם מה הם. בכל מקרה- הקשיו אומר שהשקיעו בנו- נכון? גם הלחם שהביאו לנו אמר השקעה. הא היה מהלחמים הטעימים כמו שהם. קריספי מבחוץ ורך מבפנים, משובץ באגוזים. זה נחמד לגלות שלא הסתפקו במינימום הסטנדרטי.

מסקנות, מוסר השכל ואחרית דבר- אם אתם לא אלרגיים לקניון, או נקלעתם לשם ממילא- קפית הוא מקום די נחמד. היצמדו לשוקו גדול ומרק בטטה, הימנעו ממכשלות כמו מוקה ששום דבר טוב לא יצא מהן בכל מקרה. כשיצאנו משם חלפנו על פני פרצוף מוכר. היא אמרה: "זה נחמד לראות שזוגות עוד יוצאים, עם הילדים והכל". גם אנחנו חשבנו ככה.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ביקורת מסעדות נכה

  1. יאיר הגיב:

    המלצה מאוד חמה שלי (בעקבות טלי): קפה אביחיל בשכונת מלחה, ממש ליד הקניון פשוט עולים למעלה בכיכר.
    גם קרוב לבית, גם בלי סיבוכי חניה וגם לא בקניון…
    ויותר חשוב המקום הוא שכונתי באופיו, מקום ותיק, הוא לא חלק מרשת בתי קפה והאוכל טעים מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s