אוצר התירוצים לאם

שלום חברים. שוב אנחנו בפינתנו "אוצר התירוצים לאם", הפינה שעוזרת לכם לענות על השאלה "למה", והפעם פנינו לפורים. גם השנה, כבכל שנה, נרשה לבנינו הנעימים להיראות אלימים וכוחניים ולבנותינו להיראות, במקרה הטוב, כמו חסודות מהמאה התשע עשרה ובמקרה הפחות טוב כמו ההיפך הגמור מזה. השנה גם נוכל לענות על השאלה למה. כרגיל במדורנו- בחרו לכם תירוץ מבציר התירוצים המשובח של 2011 ושננו אותו היטב כך שעד פורים הוא יצא לכם טבעי.

התשובות הישרות

הילד ביקש

בחודשים הקרובים החלטנו לתת לילד חופש בחירה גדול מהרגיל על מנת שילמד להיות עצמאי. אנו מאמינים שעודף הנחיה מצד ההורים יוצר תלות של הילד וגורם לו לחוסר ביטחון בהחלטות שהוא מקבל בעצמו. מכיוון שההחלטה על התחפושת היא החלטה קטנה אנו מעדיפים להשאיר אותה בידיו. ההימנעות מויכוח נותנת לילד תחושה של קבלה והכלה, תחושה שרצונו מכובד, תחושה של עצמי נבדל.

המשמעות הסמלית של התחפושת

התחפושות לא מייצגות אלימות אלא עוזרות לבטא שאיפה כמוסה להיות כל יכול. השאיפה להיות כל יכול והתחושה שרגע אחד אתה כל יכול ורגע אחר לא הן תחושות אופייניות לגיל של הילד שלי. סביב פורים אנסה לפתוח עם הילד את השאלה: אלו כוחות נוספים יכולים להיות לי מלבד לעוף\להביס- את- אויבי- באמצעות- שעון- מיוחד- שעוזר- לי- להחליף- צורות- לצורות- של- 10- חייזרים- שונים- אותם- ניתן- לאסוף- במדבקות-, בובות- קטנות- או- אריזות- של- משחת- שיניים. עם הילדה אפתח את השאלה אלו כוחות נוספים יכולים להיות לי מלבד להיות יפה ולשתוק. מקווה שלדור הבא יהיו תשובות טובות יותר לשאלות הללו מאשר לדור שלנו.

התשובות בהפוך על הפוך

הילדות\הילדים שלי מתחפשות\ים לנסיכות\חזקים בקטע אירוני ומודע לעצמו

זו מין אמירה על כך שכולם מתחפשים לדברים רדודים כאלה,  ואז אפילו הם, שלא בעניין בכלל, עוטים על עצמם דמויות שהם באמת יודעים בלב את ערכן האמיתי ודרך חוסר ההתאמה בינם לבין התחפושת שלהם בזים למיסחור, לקפיטליזם, לשוביניזם ולתרבות המנוונת המשתקפת בתחפושות הפלסטיק הללו שיוצרו בתנאי תעסוקה לא הולמים בפסי ייצור מנוכרים בסין.

להתיידד עם הפחד

(תירוץ זה פותח בהרחבה במאמרי הקודמים בכתב העת המדעי "במקום תה": וייל, 2010, פורים, וייל, 2009, פורים)

אני מפחדת מנסיכות וחזקים. פורים הוא הזדמנות לבדוק את גבולות היכולת שלי להכיל- האם אני יכולה להכיל את זה שהילדים שלי, אותם אני מחנכת לשלום\ הילדות שלי, אותן אני מחנכת לכך שיופי הוא לא הכל יהיו כאלה ליום אחד.

אני מפחדת ממשפחות שבהן מתחפשים לנסיכות וחזקים זה נראה לי בורגני כזה, לא חושב, לא מעמיק, לא לוקח בחשבון את המשמעויות של אימוץ התרבות הזו לטווח הארוך. בפורים אני מנסה להכיל את הקצה הזה, לבדוק איך אפשר להזדהות עם משפחה כזו, להיות היא ליום אחד, לראות איך מתייחסים אליה האחרים, למצוא את הטוב, למצוא בתוכי את הנקודות בהן אני מתחברת לכוונה של האחר מתוך האמונה שבכל דבר יש משהו טוב שאפשר להדגיש אצלי.

אז כמו שאמרתי- בחרו לכם תירוץ ויפה שעה אחת קודם. מומלץ לשנן אותו בתור לתחפושות של הדקה התשעים בכפר השעשועים ולהתאמן עליו בשיחות סלוניות מזדמנות.