אתן מכירות את זה שחושבים על משהו יותר מדי ואז הוא כבר נראה מוזר? היום, כפי שאפשר להבין מהכותרת, חשבתי על השולחן בסלון. הבעיה הבסיסית היא כזו: אם השולחן ממש קטן, אי אפשר להגיע אליו בנוחות מכל רחבי הסלון ואז צריך למצוא מקום חלופי להניח עליו את התה. אם השולחן גדול, הוא גומר לכם את המרחב ואי אפשר לזוז בסלון.
כשהייתי קטנה אהבתי את שולחנות הסלון המודולריים של סבתא שלי- שלושה שולחנות קטנים שנכנסים אחד מתחת לשני ואפשר להצמיד שולחן לכל אורח או לפתוח ולסגור בהתאם לכמות האורחים\ הכיבוד. היום אני פחות מעריכה כל פתרון שמצריך הזזת רהיטים. אפילו אם הם קלים. זה גם אומר שצריך לסחוב רהיטים מצד לצד (ואם יש המון אורחים חזקה עלי שאסחב גם כמה כיסאות מהשכנים, ואז במצטבר זה הרבה התרוצצות) וגם גורם לאורחים להרגיש לא בנוח כשאת משנה את כל הבית כדי שיהיה להם איפה להניח את התה.
הסלון שלי נוטה כרגע למצב בו אין ממש מקום להניח את התה. כלומר- יש מלא מקומות- אפשר על הרצפה, אפשר על שולחן הסלון הקטנטן והרעוע, אפשר על מדפי הספרים ואפשר לסחוב שולחן קטן מהצד בדיוק למקום שבו את יושבת. הרעיון של הבית שלי הוא לסדר אותו מראש כך שכל מה שצריך יהיה בהישג יד, כמה שיותר עצלנות יותר טוב. כמו שהטלפון ליד המחשב וכסא הנדנדה מחכה ממש ליד מדפי הספרים כך צריך למצוא פתרון עיצובי שיאפשר שתיית תה בסלון בלי גרירת רהיטים. מה אפשר לעשות? שולחן קטן שזז עם שלט רחוק ("תעבירי לי את השולחן בבקשה")? שולחן שחלקים ממנו מתקפלים אל תוך הרצפה כשלא צריך אותם? מחלקת עיצוב תעשייתי- לטיפולכם אודה.
במקום תה 
לנו יש שולחן קטן שצמוד לספה מהצד, ונראה לי ששניים שלושה כאלו מספיקים לכל כוסות התה שצריך מבלי לחסום את אמצע הסלון. אבל זה ממש תלוי במבנה הסלון.
אבל אם יש ספה עם שלושה מושבים וכולם תפוסים. איפה ישים היושב האמצעי את כוס התה שלו?
אה, אבל זה ברור: בשביל זה צריך לשים באמצע הסלון שולחן גדול עם זכוכית במרכזו. ככה האורח האמצעי ירגיש בנוח, ואנחנו נוכל לבדוק האם זה כואב להרים את הראש לתוך הזכוכית כאשר מחפשים עוד צעצוע של הצאצא או לכל הפחות טבעת.
אין בעיה, אני אשב באמצע, בכל מקרה אני צריכה לקום להביא עוגיות וכאלה 😉
לנו יש ספה של חמישה מושבים (נעשתה בהזמנה אישית), וכשהיא מלאה כולה ולא כולם כל הזמן קמים ומסתובבים, באמת אפשר להזיז את השולחן. אני חייבת להודות שזה עוד לא קרה, אבל קרה שהניחו כוס על מדף בארון הספרים וניקינו את הכתם אחר כך. מצד שני – אנחנו לא לחוצים על בית סטרילי. יכול להיות שזה בגלל שעוד אין ילדים ושום דבר לא היסטרי, ויכול להיות שזה החינוך ה"קיבוצניקי" שמקסימום מנקים אחרי.
אפשר לנסות למצוא שולחן לא גדול מדי ולא קטן מדי
גדול או קטן ביחס למה? מספר האורחים משתנה. אולי זו היתה הבעיה מלכתחילה. אולי צריך לקבל אורחים בקבוצות של 3 או משהו כזה.
המון בעיות. אולי תקחי משהו אחר במקום תה?
חוששתני שזה בלתי אפשרי. הבלוג הוא במקום תה, התה הוא התה האמיתי.
ראיתי את זה עכשיו ונזכרתי בפוסט שלך מהבוקר:
וואו, לא חשבתי שהוא יהפוך את הקישור לסרטון.. איזו מערכת מתקדמת יש לך פה. תתחדשי.
תודה על הסרטון! איזה יופי! כשהיה לי זמן פעם ללכת לתערוכות של בצלאל תמיד הייתי מתחילה בעיצוב תעשייתי.
ובעניין התשתיות של הבלוג- לא שלי. של וורדפרס.קום ואני מחבבת אותם יותר ככל שעובר הזמן, במיוחד את מי שדואג כאן להתאמה לעברית שהוא מסור מאוד.