בלי מוסר השכל

היום למדתי קטע מפרשת השבוע בלי מוסר השכל. זו היתה חוויה מעניינת- לקרוא דברים בלי שיפוט מוסרי, להסתכל על הצבעים, המירקמים והתנועות, לצאת אפילו מהסדר הלינארי של הדברים ולסדר את החפצים בסיפור אחרת.

אז מה יש בסיפור? קודם כל הצבעים- אדום וירוק. שקעים אדומים וירוקים מופיעים בקירות הבית. אחרי שיפוץ יסודי משפריצים על הבית מים אדומים מדם בעזרת אזוב ועץ ארז ירוקים וציפור.

יש גם שיפוץ יסודי- מוציאים את האבנים הבעיתיות מקירות הבית, מגרדים את כל הטיח ואז בונים ומטייחים שוב. אני אוהבת יסודיות. לפרק הכל ולהתחיל מחדש. לא להשאיר טלאי על טלאי. כשהולך לי לאיבוד משהו אני מתחילה לסדר את הבית בצורה אובססיבית. עצם הפעולה של הסידור משחררת את המחשבות, כמו מדיטציה, ואז אני נזכרת איפה זה באמת. לפעמים אני גם מוצאת את מה שאיבדתי יבמקום שסידרתי, אבל בלי היסודיות קשה להסתכל באמת במה שמול העיניים, אני כל כך עסוקה בחיפוש שאני מעיפה דברים מצד לצד בלי סדר ומפספסת את מה שרציתי.

אחרי השיפוץ יוצרים שוב את הבלאגן- אם קודם היה ניסיון להימנע מכתמים אדומים וירוקים על הקירות, העצירה נעשית באמצעות השפרצה של אדום וירוק על הקיר. כמו רופא שאמר לחולה לשמור על דיאטה קיצונית וכשהחולה מבריא הרופא אומר לו- אתה בריא. אין צורך להיות היסטרי ממה שאמרתי לך קודם להימנע ממנו. קנה לך איזה ג'אנק פוד כדי לחגוג.

בסיפור יש גם שתי ציפורים- אחת מתה ואחת חיה. הדם של הציפור המתה מתערבב בכלי חרס עם מים חיים, הציפור החיה נטבלת במים יחד עם אזוב וארז ואחרי התזת המים על הקיר הציפור נשלחת לחופשי. אני מדמיינת את העבר כציפור המתה- מוטל על שולחן הניתוחים שלאחר מעשה, נטבל במים החיים של הנהר של הרקליטוס ואת העתיד כציפור החיה, יוצאת מאותו הנהר, מנערת מהכנפיים שאריות של העבר ועפה אל הלא נודע. גם האדם העובר את הטקס עף אל הלא נודע. הוא כרגע שיחרר את ארוחת הערב של מחר והיא מעופפת באוויר חופשיה. בדיוק כשהוא עמד להתברגן לו טוב טוב במיטה עם ספר וכוס שוקו- מגיע העתיד והוא לא צפוי, כיאה לעתיד. אני לא יודעת למה זה קרה לו. אני לא יודעת באיזה אופן הטקס משחרר אותו מזה. אבל מוקסמת מקיומה של תרבות מקבילה בעולם אחר עם טקסים ומנהגים שאני לא יודעת את פשרם.

אני יודעת שפרשנים הציעו המון הסברים- אולי זה עונש, אולי שכר. לי היה נעים להיות היום ברגע שלפני ההסברים, כשהדברים קסומים והצבעים והמראות עדיין לא הופכים לאיסורים והיתרים, רע וטוב או טומאה וטהרה.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמיון, פמיניזם, פרשת השבוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על בלי מוסר השכל

  1. אורי הגיב:

    עכשיו אני צריך לקרוא את פרשת השבוע כדי להבין על מה רשמת,
    תענוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s