אווטאר

ביקורת על אווטאר בה אני מתכוונת לדבר, בניגוד לכללים הלא כתובים של כתיבת ביקורות, גם על הסוף אז תחשבו כמה מתאים לכם לקרוא.

נתחיל בשוליים: המסקנה החשובה הראשונה מאווטאר היא שעם קצת מאמצים אני מסוגלת לראות סרט תלת מימדי. לא באמת חוויתי את כל התלת מימדיות שבו, אבל גם ראיתי קצת וגם בסוף הרגשתי שהעיניים שלי התאמצו אבל לא עד לרמה יותר מדי מציקה. למי שלא מכיר אותי עד כדי כך- ביום יום אני לא רואה תלת מימדי. הציון שקיבלתי לראיה תלת מימדית אצל אופטומטריסט היה 3 מעשר. זה קורה בעיקר בגלל שאני משתמשת בכל פעם בעין אחרת. זה מאוד נדיר. במהלך הסרט ראיתי פה ושם קצוות של מסגרת משקפיים שלא היתה אמורה להופיע בסרט, אבל בסך הכל אני יכולה ללכת לסרט כזה עם אנשים שרוצים דווקא תלת מימד ויהיה בסדר. מי שרוצה- אפשר להזמין אותי.

כנראה בגלל פסח יצא שכן ראיתי אווטאר בקולנוע. בניגוד להרגלי לא לראות רבי מכר הסטריים בזמן אמת. אפילו מטיטאניק בקולנוע הצלחתי לחמוק, למרות שהסרט יצא באמצע שהייתי בת 18 טיפשונית בי"ב.

עיקר ההתרשמות שלי מאווטאר היתה, וכאן מגיעה התייחסות בוטה לסוף הסרט אז אם קראתם עד עכשיו ואתם מתחרטים אפשר לסגת, שהחמודים מפנדורה הפסידו במאבק התרבותי. הסצינות האחרונות של הסרט היו שיר הלל לנצחון עיוור ורווח אישי. אם הייתי מעצבת את סוף הסרט ברוח הערכים המקוריים של הדרדסים המקומיים, הייתי מראה בסוף הקרב קצת תמונות של טקסי קבורה ומזמורי אבל על חיים שאבדו, תכונה מאוד יפה של המקומיים שנעלמה כלא הייתה לקראת סוף הסרט. הייתי מוותרת על גירוש של האנשים חזרה לכדור הארץ- הם ספגו אבידות קשות והבינו שהמקומיים חזקים יותר, לא? בכל מקרה, היה אפשר להשאיר את העניין הזה פתוח ולא להראות ניצחון מוחץ. לשדר שהשימוש בכח טוב כשתוקפים אותך ואז הוא יימצא לך.

התמונות האחרונות של הסרט מבטאות סגירה של הנושאים המרכזיים שבו, ובמקום לבחור בסגירה של ערכים מקומיים ולהראות איך החיות חוזרות למאורות והדרדסים בונים להם בית, מה שראיתי זה איך הדרדסים הם ההכי חזקים והגיבור מקבל את הרגלים שלו שלא היה לו כסף בשבילן בהתחלה + בחורה קח אחד קבל את השני חינם.

הערך היחיד בסרט, על פיו נמדד כל דבר, גם בחברת האנשים וגם בחברת הדרדסים, הוא כוח.השבט הכי חזק ניצח בסוף- ראש שבט הלוחמים הדרדסיים מת, ראש שבט המדענים מתה, ראש שבט הלוחמים האנושיים מת, ראש שבט הקפיטליסטים החזיריים גורש בבושת פנים (למה הוא לא מת, למה? כאב לתסריטאים להרוג קפיטליסט? או שאולי הם כמו ג'וקים- הכל מסביב יבער והם ישארו האחרונים שלא יושמדו?) היחיד שנשאר הוא הבחור האמיץ והחזק מהמארינס.

כוח הוא המדד היחיד להערכה. הדרדסים אהבו את  הגיבור כי הוא חזק. לא בגלל שום תכונה אחרת שלו. כוחם של הדרדסים נמדד על מסכי החיווי של הרעים רק בדרך מספרית- הם היו כמה מאות, הם עכשיו אלפיים, עוד מעט הם יהיו 20,000. הגיבור התאמן אצל הדרדסים להיות יותר ויותר חזק. ניצחון במאבק על כל מיני חיות אפשר לו להשתמש בהן, לא שום תכונה אחרת (רוך, נחמדות גישה לחיות וכאלה). אפילו הבחורות נמדדו על פי החוזק שלהן, גורל שהן נמלטות ממנו, על פי רוב, גם בסרטים שמודדים את האדם על פי חוזקו בלבד. הבחורה היחידה שלא הפגינה כוח יוצא דופן היא הסבתא של הדרדסים שהיא רוחנית כזו, ולא באמת ברור איך היא שרדה. לא ראיתי שום תכונה של הדרדסים שמאפשרת הגנה על החלשים למעט פריים אחד עם תינוק על הידיים. הגיבור משתלט בסוף על הנהגת השבט על ידי זה שיש לו את הנשק הכי גדול (ציפור קרב).

העולם החד ערכי התבטא גם ביחס המזלזל של הגיבור לאנשים. אין לדרדסים מה ללמוד מאיתנו. אין שום אפשרות לשיתוף פעולה. האל ברא יצורים מיותרים כאלה, בני האדם, ומגיע להם להינמק בכוכב הנרקב שלהם רק בגלל שהם חלשים יותר ופחות מפותחים. אבולוציה. החזק שורד.

ולסיום, חשבתי שזה מאוד מצחיק איך שהסרט מחניף בבוטות לגיקים באשר הם. ברור שהסרט הוא הכנה למשחק מחשב בו אתה הגיבור תצטרך להתקדם בסולם הדרגות הדרדסי עד שיהיה לך סופר דרקון על כזה ותנצח איתו את כל הרעים. אבל הקטע הכי בוטה הוא מקור הכוח של הדרדסים- רשת האינטרנט שלהם. העצים קשורים ביניהם בהמון קישורים, יותר מבמוח האנושי, משם הדרדסים מורידים תכנים ומידע. כן בטח. האינטרנט הוא כוח. שמעתם את זה גיקים באשר אתם? יום יבוא והקשרים שלכם יובילו אתכם להיות חזקים מספיק בשביל לכסח לבריון של הכיתה, זה שתמיד לוקח לכם את הסנדביץ' בסרטים, את הצורה במכות.

יוליה אמרה שהסרט הוא כמו ציורים נוצריים מפעם בהם ברור מה יהיה הנושא ואיך יהיו מעוצבות הדמויות ורק הביצוע מבדיל בין הציורים. לי נראה שזה יכול להיות ציור נוצרי ממש- מריה היא גם האמא של האל (כמו שהדרדסית קראה לגיבור תינוק כשהם נפגשו ולימדה אותו כל מה שהוא יודע) וגם אשתו ובאופן נוח היא אכן צבועה בכחול ואדום. הגיבור מת ונולד מחדש.
לסיכום- מדובר בסרט בנים שמחניף להם על זה שהם חזקים יחסית, גבוהים ומהירים. שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה, אני אסתכל לכיוון שלכם כשתנסו לדבר אלי ולא מעלי.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרט. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אווטאר

  1. איציק. הגיב:

    הסוף של הסרט היה צריך להיות פשוט: בני האדם חוזרים ומפציצים את כל הדרדסים עם פצצות אטום נחמדות.

  2. pokerface הגיב:

    לא ראיתי את הסרט אבל נשמע שאת יודעת על מה את מדברת.
    (:

  3. יוליה הגיב:

    אהבתי את איך שחידדת את הצביעות של הסרט. (נפוצץ אותכם אוהבי המלחמה שכמותכם.)
    אני עדיין חושבת סיפור המסגרת והעלילה נתונים, והטובים והרעים זה עניין של אופנה.
    מבחינת המאבק התרבותי, אני לא יודעת כמה הדרדסים (די מגודלים בשביל דרדסים, אני חייבת לציין) היו אוהבי שלום ופתוחים מראש. נראה לי שבעיקר הסרט רצה להראות את ניצחון "הפראיות הטבעית" על פני ה"טכנולוגיה והמדע".
    המדע והטכולוגיה היו משני סוגים: או טיפשים וחלשים או רעים.
    "אתם חושבים שהאינטרנט מתוחכם? חה! – נסו את הרשת הביולוגית האל חושית שמשדרת לכל בעלי החיים"
    חזרה לסיפורי איוון הטיפש – שמצליח איפה שכל החכמים נכשלים, ומתחתן על הנסיכה.
    "את כל התגליות המדעיות שהמדענים לא להבין טיפשונון יכול להבין בשבועיים".
    הגיבורה הכחולה, שאני לא זוכרת איך קראו לה, הייתה בדרך להרוג את איוונון הטיפשון,מה שלא מעיד אל סובלנות יתר – עד שהגחליליות לא לחשו לה: "אל תדאגי- הוא לא באמת חכם או מתורבת, הוא פראי כמעט כמונו"
    חוץ מזה שהסיפור היה די פוקהונטס עם חייזרים, מה שאפשר היה לשנות את הסוף של פוקהונטס כך שהטובים ינצחו. הרגשתי שהסרט אופנתי כי הוא מראה התנערות ממעשי המייסדים: אנחנו היינו רוצים שהדברים יהיו שונים כי אנחנו כל כך פתוחים ונאורים. די קשה שלא לזהות את כחלחלים עם האינדיאנים.

  4. אפרת הגיב:

    לי נראה שדווקא בתחילת הסרט מה שהיה מיוחד בתרבות הדרדסים זה שדרדסית השתדלה להרוג כמה שפחות, לחיות בשלום עם כמה מיצורי היער המפחידים ביותר ואף להזיל דמעה על מותם. חוץ מזה הם אהבו את היער ושיתפו איתו פעולה. לא רואים מזה כלום בסוף הסרט.

  5. שיר-דמע הגיב:

    ניתוח מעולה. אהבתי. כמו יוליה – אהבתי איך חשפת את הצביעות בסרט.
    אני אישית חשבתי שזה דומה מדי ל"רוקדים עם זאבים" (את פוקהונטאס לא ראיתי), בגירסת הילדים עם "סוף טוב".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s