אהבתי לקרוא בפרשת השבוע (תרומה) על התוכנית לארון המוצב בלב המשכן ובתוכו העדות שניתנה למשה בסיני. זה הוביל אותי לדמיין ארון בלב של כל האנשים. ארון שמצופה בזהב, גם מבפנים, למרות שאף פעם לא פותחים אותו, ובתוכו משהו שאלוהים הביא. יכול להיות שאנחנו רואים את הארון מבחוץ ומניחים שהפנים שלו גם מצופה זהב, ושיש שם משהו יקר, אולי אפילו משהו שאלוהים הביא בעצמו. אנחנו עדיין לא יכולים לראות מה יש שם. הדמיון הזה נראה לי אמיתי.
ההשלכות הן שהאדם יהיה בודד תמיד, בתוך תוכו, כי אף אחד לא יוכל לגלות את כולו. אפשר למצוא בזה גם נחמה כי אף פעם לא ישעמם לי משהות עם אדם אחר וטיפוח הקשר איתו- תמיד יהיה משהו שאני לא אדע. לפעמים אני חושבת שאנשים מבזבזים את כל הזהב על החיצוניות וכלום לא נשאר לצפות אותם מבפנים. זה לא נכון. גם מבפנים יש ציפוי זהב. ואפילו הפתעה שאף אחד לא רואה. בנוסף- אין אנשים פשוטים. לא לזלזל באף אחד. כולל בעצמך. לא לבטל אף אחד.
במקום תה 