קולוניאליזם וכיבוש

אני דור תשיעי בארץ. לפני עשרות שנים היה כאן רוב מוחץ, בקרב היהודים, לדתיים. לאט לאט באו היהודים המשכילים האירופאים החילונים, שיפרו את הכלכלה, עשו טובה כשהכירו חצי רשמית בסטטוס קוו רעוע וחשבו שבזה הם קנו אותנו. היום הם מנסים לשכנע אותנו שמה שיש כאן זה דמוקרטיה דמוקרטית לחלוטין ולכן לא מגיעות לנו שום זכויות של מיעוט תרבותי בקרב תרבות כובשת. אי אפשר לבקש צניעות במרחב הציבורי כי זה מפריע לחילוניסטים החדשים שאך זה מקרוב באו, אי אפשר לשמור על הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים בגלל שערך השמירה על השוויון וזכויות הנשים גובר על ערכי המשפחה עליהם נשענת ההפרדה.

עקב טעות מצערת בתרגום, כשמנסים לתרגם את המונח "ערכי המשפחה" לחילוניסטית מדוברת זה יוצא "פורנוגרפיה". למשל, אם דתי אומר שצריך ללכת למקווה על מנת לשמור על ערכי המשפחה, חילוני ישמע שצריך ללכת למקווה בגלל פורנוגרפיה. אם דתי יאמר שהוא מתנגד לכרזות לא צנועות בגלל ערכי המשפחה חילוני יבין שהוא מנסה להגן על הילדים מפני תמונות תועבה ולא יבין שמדובר בהגנה על ערכי המשפחה שהמבוגרים מאמינים בהם ולא רק בהגנה פטרונית על הילדים.

בהתאם למסורת הקולוניאליסטית, נעשה כאן ניסיון לכיבוש תרבותי באמצעות הכלכלה. נציע להם רמת חיים גבוהה יותר וברגע שהם יטעמו ויראו כי טוב ישר הם יהפכו להיות כלכליים יותר ורודפי שלום, כלומר- יאמצו ערכים ותרבות שלנו. הטיעון הזה נשמע הרבה בהקשר של כיבוש הפלשתינים ואפשר גם להעביר אותו להקשר הזה. אחרי שהכובשים הציבו באופן חד צדדי, כהנחה שאין להרהר אחריה, את העובדה שלהרוויח הרבה כסף זה טוב ומוסרי, הם מאשימים את הדתיים בסדרי עדיפויות מעוותים ובנחשלותנו הכלכלית לעומת ה OECD הגדולות והמוצלחות.

זה נראה לכם הגיוני?

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמוקרטיה, דמיון, זכרונות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על קולוניאליזם וכיבוש

  1. aharoni הגיב:

    טוב לשמוע זווית כזאת על יחסי דתיים־חילוניים. אני מסכים עם הדברים בכללי, אבל יש לי כמה הערות.

    אולי אני תמים, ואני בוודאי לא מייצג את כל החילונים, אבל אני לא כל־כך מבין איך את מקשרת בין ״ערכי משפחה״ ל״פורנוגרפיה״. אני מרשה לעצמי לחשוב שאצל חילונים ״ערכי משפחה״ זה ״ערכי משפחה״, למשל אהבה, נאמנות, חינוך. כמובן לא כל החילונים באמת מקפידים על הערכים האלה, וגם לא כל הדתיים.

    עבור חלק מהדתיים – אני מניח שלא עבורך – ״ערכי משפחה״ זו לשון נקייה מוזרה למסכת היחידה בסדר טהרות שיש עליה גמרא. אני חושב שמעט מאוד חילונים מבינים את זה. אני יודע היטב שבכך לא מסתכמת משפחה יהודית דתית, ודווקא בגלל זה לא אוהב לשמוע את הרבנים ואת החרד״לים (ואת הרבניות ואת החרד״ליות) שכשהם מדברים על ״משפחה יהודית״, מדברים בעיקר על זה.

    אה, ואצל בערך אותם דתיים, ״כיבוד אב ואם״ זה היתר להכות ילדים.

    ואולי כתבתי שטויות במיץ, אז את מוזמנת לתקן אותי.

  2. שיר-דמע הגיב:

    את באמת באמת באמת בשיא הכנות רוצה להגיד לי שאם מפרידים בין משפחות – בין בעל לאשתו, בין בעל לילדיו – באוטובוס, זה שומר על ערכי המשפחה?

    מעניין אותי לדעת מהם ערכי המשפחה שעליהם זה שומר.
    ובכלל, אני מודה, אני קצת מתקשה להבין מהם ערכי המשפחה שעליהם מדובר, על אלו ערכי משפחה בדיוק שומרת ההליכה למקווה (התנזרות כפויה כדי להימנע משעמום ובגידות? זה הקטע?). לי יותר נראה שהליכה למקווה – והרה, מה שנקרא – שומרת הרבה יותר על ערכי האל מארש על ערכי המשפחה. אבל זו דעתי החילונית והבלתי מבינה, כמובן.

    לגבי שאר הדברים שכתבת, אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך לכך שזה שפעם היו כאן הרבה דתיים ומעט חילונים ופתאום העסק השתנה זה לא ממש מפתיע בהתחשב בזה שכל העסק הזה של חילונות הוא תופעה חדשה יחסית. פעם – עד לפני נניח 150 שנה – בכלל לא היה דבר כזה חילונים. יכול להיות שבעוד 150 שנה, עם כיבוש תרבותי או בלעדיו, התמונה תשתנה עוד יותר.
    חוץ מזה, זה טיעון מעניין לגבי הכיבוש התרבותי באמצעות הכלכלה, אני תוהה האם גם לגבי הפלסטינים את מתנגדת אליו, או שכיבוש תרבותי הוא צודק או לא צודק כתלות בשאלה מי הצד הכובש ומי הצד הנכבש.

  3. אפרת הגיב:

    שיר-דמע-
    שמירה על ערכי המשפחה בעזרת הפרדה באוטובוס אפשר להסביר עם דימוי של מעגלי קרבה ואינטימיות שונים. בתוך הבית אפשר להחצין קרבה ולחוש אינטימיות יותר מאשר באוטובוס. חלק מהקשרים בתוך המשפחה הם כמו סוד ולכן לא רלוונטי להחצין אותם באוטובוס. אני בטוחה שגם אצלך בחיים יש דברים שעושים בבית ולא בחוץ. ההפרדה שומרת על המשפחה בכך שהיא מאפשרת לקשר להתפתח באינטימיות של הבית ולא מול כל העולם.
    עניין המקווה הוא סוד. אני יכולה לספר לך אבל אז אני אצטרך להרוג אותך. תצטרכי לסמוך עלי בעניין הזה או, לחלופין, לתת לי אוטונומיה תרבותית בעניין הזה.
    על החילונות- לא התכוונתי להשתלטות תרבותית של החילונות וויתור על הדת מרצון אלא על הגירה המונית של חילונים ממקומות אחרים שהקימו מוסדות חילוניים ויצרו שפה חילונית. יש הבדל.
    אני מתנגדת לכיבוש תרבותי על ידי כלכלה ובעד דיאלוג כנה מלב אל לב. כל הטיעונים בפוסט הם ישנים ביותר ולקוחים מתוך השיח השמאלני. הם עברו התאמה ליחסי חילונים דתיים כי זה משעשע אותי לראות טיעונים מחוץ להקשר.

  4. חטא הגיב:

    איזה פוסט נהדר. אני מסכים איתך, ומוכן להצטרף למלחמת הדת מול אהרוני ושירדמע (היי!).

    אבל יש לי הערה אחת: אי ההכרה בצורך הפנימי של החברה החרדית להסדיר את עצמה לא נובע רק מהכיבוש התרבותי, אלא גם מזניחה של עקרונות ליברליים ודמוקרטיים של פלורליזם. הרוב החילוני נבהל היום מהערכים שהוא עצמו קידם, בין השאר מכיון שאפשרות הביטוי של המיעוט ושונותו התרבותית מביאה – מסיבות דמוגרפיות – לשינוי ביחסי הכוחות.

    תופעה זו, של נסיגה מערכים של פלורליזם וכיבוד השונות נצפת גם בהתנגדות למתן סמכות לבתי דין דתיים לדון בהסכמה בדיני ממונות, בבהלה מהחינוך החרדי העצמאי ושונותו (גם בשאלת חינוך הליבה וגם בשאלות ההפרדה הגזעית / זרמית בבתי הספר) ואפילו בהתנפלות והאשמת ציבור בעלילות דם נוסח "החרדים לא מתחסנים" "הדתיים שומרים לעצמם מקרי תקיפה מינית ולא מספרים למשטרה" ועוד.

    הנסיגה הזו מצערת אותי במיוחד לאור התהליך ההפוך המתרחש בחברה הדתית (האורתו/קונסרוו/מודרנית) של הפנמת ערכי שונות, שיוויון, פלורליזם וקבלת האחר (למשל הצהרת הרבנים בעניין ההומואים הדתיים). כמו השיבה המאוחרת: כשאנחנו שם, הם כבר לא.

    שבת של שלום, שיוויון, ואחווה.

  5. shayby הגיב:

    עשית הנחה גדולה למציאות.
    לחלק את העולם לדתיים וחילוניים, כובשים ומדוכאים, פוריטנים ומתירנים.זה קצת פשטני.
    רבים מאבותינןו בחרו ב'הדרה' כדרך חיים (הדרת האשה, המזרחי, ה'חצר' הסמוכה… ) בניגוד לאבותינו הקדומים יותר (הלל הזקן, שלמה המלך, אברהם אבינו).
    בחירה ב'הכלה' אין פרושה קבלת הכל ובשויון נפש אך יש בה בשורה גדולה לעולם.
    אבא

  6. pokerface הגיב:

    זה נשמע לי כמו התבכיינות והתקרבנות.

    את שוכחת שאותם חילונים עסקנים מממנים מכספם אנשים שאת כנראה מכירה רק כדי שיוכלו לשבת ולהתפלל.
    הטיעון "אבל אני הייתי פה קודם!" כבר לא רלוונטי ותעדנה על כך הבעיות עם הפלסטיניים והבדואים על שטחים, גירוש וכיבוש.

    ואיך בדיוק אישה שמתיישבת בחלק מסויים באוטובוס פוגעת בערכי המשפחה?
    אולי אם דתיים יבינו שהעיסוק הכפייתי בצניעות עושה לאנשים מחשבות כחולות זה יפסק… כל הזמן מזכירים לך על הפרי האסור ובכל פעם אתה חושב/רוצה אותו יותר. כולה בחורה באוטובוס.

    אותו סטטוס קוו רעוע לא מאפשר לי לעשות הרבה דברים שהייתי רוצה למרות שאני יהודי בדיוק כמוך ויש יותר כמוני מכמוך בארץ.
    מבחינתך הוא רעוע – מבחינתי הוא יותר מדי. מה תאמרי על זה?
    מה עם חופש הדת שלנו, החילונים? החופש מדת.

    אני מודה לך על הפוסט. הוא גרם לי לחשוב וחיזק עמדתי בנוגע להפרדת דת ומדינה. אני מאמין שהפרדה תיטיב עם הדתיים יותר ממה שהם חושבים.

    נ.ב.
    גם אני רוצה שאבא שלי יגיב אצלי בבלוג (:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s