בחירות בארגון המורים

בימים אלו יש בחירות בארגון המורים. למה אני יודעת על זה? גם אני תוהה לגבי זה לפעמים. התשובה היא בעיקר בגלל שהשכנים שלי מורים, ולא בגלל שהפכתי לחיית חדשות או הורה מודאג או אזרחית מודעת או שאני שוחרת ריב ומדון ומחפשת אותם בערוגות המלבלבות ריב ומדון של ארגון המורים (זאת אומרת- אני כן שוחרת ריב ומדון לפעמים, פשוט יש בשפע ואין צורך להרחיק עד שם). מסתבר שמעניין להם בבחירות שלהם. סוג של טלנובלה, אולי. רכילות של אחרים. אז הנה אני משתפת:

הבחירות בהן כל מורון יכול להשפיע מתקיימות ממש עכשיו, החל מסוף השבוע שעבר ועד תחילת השבוע הבא. כבר מעניין- אני רגילה לחשוב על הצבעה כעל משהו שקורה ביום אחד במקביל בכל הארץ, אבל מסתבר שיש מקומות שבהם העניין של יום אחד הוא מיותר ולא מתאים. ארגון המורים הוא איגוד מקצועי של איזה חמישים אלף מורים. עוד איזה תשעים אלף מאוגדים באמצעות הסתדרות המורים וכל השאר עובדים בלי להיות מאוגדים. יוצא שהארגון חשוב אבל לא ההכי חשוב. לארגון יש יותר כח בחינוך העל יסודי בעוד להסתדרות יש יתרון מוחלט ביסודי ובגנים. בשביתה הענקית בשנה שעברה היו תיכונים שהוסיפו לפעול, גם אם בצליעה קלה, בעזרת המורים שלא שובתים. היום הארגון בוחר לו את האיש שידבר מול התקשורת ממש לפני תחילת הלימודים בשנה הבאה ויסביר לנו למה אולי לא יפתחו מוסדות הלימוד, או לחילופין- איך יפתחו מוסדות הלימוד בכיף וללא בעיות ולמה אנחנו שואלים אותו בכלל כאילו יש לנו איזו דעה קדומה על כמה זה צפוי שתהיה שביתה ממש לפני תחילת השנה. היום גם נבחרים האנשים שיקבעו לאן הולכת ההוראה.

כרגיל, הדמוקרטיה מייאשת. אתם יודעים שלקולות הבדואיים יש מחיר, ושהשאלה היא רק מי ייתן להם יותר (או שאתם לא יודעים ואתם שומעים את זה מהמתמודדים, כמו שאני שמעתי). אתם יודעים שאנשים המועסקים על ידי הגוף הנבחר יעשו כל שביכולתם, גם בעזרת המשאבים הציבוריים שברשותם, כדי שהמעסיקים שלהם יבחרו מחדש. אני זוכרת שככה זה היה פעם באגודת הסטודנטים. כל הבחירות סבבו סביב ג'ובים והזכות להתפרנס מכספי הציבור. שני תאי הסטודנטים המובילים הציגו מועמדים לג'ובים האמורים ותעמולת הבחירות שלהם היתה סביב השאלה מי יותר מושחת ולמי בכלל יש אידיאלים (שאלה שלא נפתרה עד תום מערכת הבחירות וגם אחריה). יאיר מספר שבעזרת רעש לבן ביורוקרטי ומניפולציה ארגונית- יכולת השליטה על אופן עריכת הבחירות- אנשי אדמיניסטרציה מסדרים לעצמם ולבוחריהם הפוטנציאלים הידועים מראש רוב בקלפיות או, לפחות, גישה נוחה אליהן. באתר עבודה שחורה מתוארים מעשים רבים שנעשו כדי לחסום את השקיפות לגבי הגופים המתמודדים, מעשים שניצלו את עצם העובדה שעלון הארגון המגיע למורים נערך על ידי ראשי הארגון או חבריהם, או ניצלו בצורה דומה את אתר האינטרנט של הארגון.

אני מכירה עוד מניפולציות של קבלני קולות בבחירות קטנות. אני בעצמי התפקדתי למפד"ל דרך קבלן קולות וקיבלתי הסעה לקלפי+ פתק עם השמות הנכונים אליהם עלי להצביע. אני תוהה אם יש טעם לעשות בחירות קטנות דמוקרטיות. אורי אורבך מציע בימים אלו למפד"ל לאמץ פריימריז, למרות שאם יהיה איחוד עם הימניים האחרים הם עלולים לשים לכך רגל (בהזדמנות זו אפשר לשלוח מי שרוצה לאתר של אורי אורבך אליו הפנתי בקישורים כאן מקום מצוין לבלוש בו אחר מעשי הח"כ בכנסת). למרות הרצון הכן שלי שהדמוקרטיה תצליח, אני מאוד סקפטית באשר ליכולת לשמור על טוהר הבחירות בארגון קטן, כשכל כך קל להטות תוצאות בעזרתם של מעט קולות קנויים.

באשר לתוכן- קשה לדעת. רפורמות הן עניין מסובך. אף פעם אי אפשר לדחות אותן על הסף או לקבל אותן בזרועות פתוחות. זה תמיד יהיה משהו באמצע. גם אם הסתדרות המורים כבר אימצה רפורמה או שתיים אל ליבה, אין דרך להיות בטוחים בכך שכבר נאמרה המילה האחרונה וככל הנראה הסכמות הן תמיד נקודת הפתיחה למשא ומתן החדש. מפגישה עם מישהו מקבוצת רוח חדשה בארגון המורים המנסה להחליף את רן ארז והחבר'ה שעומדים עכשיו בראשות הארגון הבנתי שמה שחסר זה בעיקר התלהבות של המורים ממקצוע ההוראה. בשיחה ההיא דובר על ההתלהבות של מורים בבתי ספר "מיוחדים" (דמוקרטיים, אמנותיים, מתנדבים וחברתיים, אנתרופוסופים או חסידיים) מעבודתם ועל תחושת השייכות והמחוייבות שיוצרת המיוחדות והדרך החינוכית המשותפת. דיברנו על כך שרפורמה שהופכת את בית הספר להרפתקה חדשה ומשותפת של המורים יכולה לרענן את עובדי ההוראה ואת הגישה החינוכית בבתי הספר. אני מסכימה עם זה, אבל שוב- מדובר כאן בדרך ולא בתוכן. ההשערה שלי היא ששיקום מערכת החינוך הוא עניין מסובך אז כולם מגמגמים בקשר לתוכן הרפורמות שהיו רוצים להנהיג.

עד כאן מידע לא מבוסס אך מעניין למחצה ששמעתי בעיקר מהשכנים. כולם מוזמנים לצפות איתי בפרקים הבאים של הטלנובלה המרגשת הזו, ולקוות שזה באמת טלנובלה ולא אופרת סבון, כי נראה לי שאני לא אחזיק מעמד לאורך סיפור פתלתל מדי שנפרש על אלפי פרקים אבל סוף טוב בקרוב נשמע לי סבבה.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמוקרטיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s