הסתר פנים

בבית המדרש למדנו על קבלת החלטות והגענו למסקנה שהכי כיף לקבל החלטה באופן אימפולסיבי, על פי נטיית הלב, והכי מעצבן זה לשקול את כל האפשרויות בצורה מסודרת ורציונלית ולהבין שהלב שלך לא אומר לך כלום ואי אפשר באמת לשקול את האפשרויות העומדות בפניך זו מול זו כי כל אחת מהן טובה מהיבטים מסויימים וגרועה בהיבטים אחרים. ניסיתי להבין ככה את הקשיית הלב של פרעה בפרשת השבוע.

הקשיית הלב של פרעה מתחילה כשהאל אומר למשה: "ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך". האל שומר על דיסטנס מפרעה. זה כמו במשרדים כשמישהו רוצה לדבר עם הבוס אבל הוא מצליח לדבר רק עם המזכירה של המזכירה. פרעה מדבר עם אהרון שמוסר למשה שמוסר לאל והאל מדבר עם משה שמדבר עם אהרון שמסביר לפרעה. זה די מעליב בהתחשב בקשרים הטובים שהיו לאל עם מלכים בעבר. הוא סידר לפרעה הקודם חלום שבישר על שבע שנים טובות ורעות העומדות לפקוד את מצרים, הוא רמז לאבימלך מלך גרר בהתגלות בחלום שעדיף לו להחזיר את שרה לאברהם או שלא יהיה לו טוב (בראשית כ' ) ואחרי שהוא החזיר את שרה האל ברך את ביתו. הקשיית הלב גורמת לכך שלא יהיו יותר קיצורי דרך אלוהיים. לא עוד חלומות, לא המלצות חמות, לא אינסטינקטים – כלום. האל לא מדבר יותר אל פרעה דרך הלב שלו אלא רק דרך טלפון שבור ודרך שורה של אסונות אקזוטים.

תמיד הציקה לי השאלה איך זה שהאל מצד אחד שולח את משה לבקש את שחרורו של עם ישראל ומצד שני מקשה את ליבו של פרעה כך שלא יסכים לשחרר את עבדיו. זה נראה לי תהליך מסורבל מדי בשביל אל כל יכול ולא הוגן מדי בשביל אל צדק. הפירוש החדש שלי מציע שבעצם היה כאן ניסיון לזרוק את פרעה לעולם אקזיסטנציאליסטי, להסתר פנים, למציאות שבה צריך לעשות את כל ההכרעות בדרך הקשה, בלי להישען על האמונה באל אלא רק על האמונה באדם וההומניזם (שגם זה משהו, אבל קצת יותר מבאס). לפרעה היתה אפשרות להכריע אם לשחרר את ישראל או לא, האל מנע ממנו רק את הרמזים בדרך להכרעה הטובה יותר. במקביל, האל ידע שאם הוא יקשה את ליבו של פרעה ופרעה יסתמך על שיטות אחרות של הכרעה ללא עזרת האל הוא ככל הנראה לא ישחרר את העם כי הוא פשוט בן אדם לא טוב ולכן כנראה יהיו נחוצות כמה מכות.

הצעד הבא בכיוון הפרשני שלי הולך קצת רחוק מדי אבל הוא השערה מעניינת. המכות נועדו לתת לפרעה שיעור בהומניזם. על ידי אסונות משותפים לכל המצרים מתעוררת האמפתיה בליבות האנשים. הרי האל יכל להעניש רק את פרעה או את משפחתו. לכל שאר המצרים לא היתה הסמכות לשחרר את העם וככל הנראה אחריותם לשעבוד היתה קטנה יותר כך שממילא הגיע להם עונש קטן יותר מלפרעה. ייתכן שהאבדן המשותף גרם לפרעה להבין יותר את השוויון בין בני האדם אל מול המוות או אל מול כוחות הטבע המשתוללים (ברד, ארבה וכאלה). בכלל, בעיתות של הסתר פנים, באין נבואה ובזמן שהתורה נתונה לפירושים רבים וסותרים בני האדם יכולים ללמוד הומניזם מאסונות. ללמוד להכיר את ערך האדם ולכבד בני אדם אחרים מתוך הזדהות עם כאב ושאיפה לתנאים טובים יותר עבור כל בני האדם.

המטרה הסופית: "וידעו מצרים כי אני ה'" היא לא רק "שידעו מצרים מי הכי חזק ומי מנצח את כולם" אלא גם שידעו שצריך לנהוג בחמלה אחד כלפי השני, לעמוד יחד מול צרות ולא לרדות בחלשים ממך, כי זו באמת המשמעות של לדעת את ה'- לא רק הכח. המוסר.

(חלק מהקרדיט על הרעיונות כאן מגיע גם לרעיה מנדלבאום שהיתה החברותא שלי להיום ותודה לה)

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה דמיון, פמיניזם, פרשת השבוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הסתר פנים

  1. אורן הגיב:

    יפה. אהבתי. מאוד. (נקודה).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s