נס

איך קיבלתי ספרים טובים בלי להתאמץ בכלל.

הבוקר מישהו השאיר על סיפו של הגמ"ח\אלטעזאכן\ידשניה שמתחת לבית שלי ארגז עמוס בספרים. אלו היו ספרים טובים וחמדתי אותם כשלקחתי את הילד לגן, ואז שוב כשחזרתי מהגן, ואז שוב כשהלכתי למכולת. במקביל, דאגתי לשלומם, חסרי הגנה על המדרכה בארגז בבוקר חורפי, נטולי סוודר לחלוטין, שלא לדבר על יריעת פלסטיק להתכסות בה. אם הגמ"ח לא יפתח בקרוב, חשבתי בליבי, הספרים ימסו וגם לי גם להם לא יהיה.

שאלתי כמה עוברים ושבים לגבי מצבם הקנייני של הספרים האלה. הרי ליד הגמ"ח יש פח צפרדעי גדול וברור שהגמ"ח הוא בסך הכל תחנה קטנה אחת לפני הפח, אבל העוברים ושבים היו מוסריים והגונים להפליא וייעצו לי לחכות עד שמישהו יבוא ולשאול, ולא, למשל, לקחת אותם ולטשטש את העקבות אחרי. בדרך חזרה מהחנות סוף סוף הדלת היתה פתוחה. אנשי הדלת אמרו לי שאין להם כל צורך בספרים (כך חשדתי מההתחלה. ואפילו לא היו עלי שקיות כבדות באותו זמן). בעתיד הם ישאירו לי ספרים שהם מקבלים מתחת לגגון סמוך ואני מוזמנת לקחת. נברתי לי בערימה ומילאתי את השקיות המלאות ממילא. היה כבד אבל מספק.

אין לי מושג אם כל הספרים טובים, חלק מהם לא קראתי אבל לקחתי כל ספר שנראה בעל פוטנציאל. אולי כמה מהם יימסרו הלאה אחרי שאעמוד על טיבם. השלל: מר ורטיגו מאת פול אוסטר (קראתי כשהייתי קטנה ואהבתי), עת הזמיר ונוצות של חיים באר, על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי מאת פאולו קואלו (קראתי את זה פעם. נראה לי שחצי אהבתי. אולי יש יותר מדי עבודה זרה לטעמה המעודן של הספרייה שלי, צריך לבדוק), שני גליונות של ארץ אחרת (על העליה מרוסיה ועל התקשורת הישראלית), סידור ועוד שני ספרים שלקחתי בטעות וגיליתי בבית שהם שם: ספרים של איל מגד ושל קנוט המסון. השארתי בארגז את אבא גוריו שאני לא יכולה להסתכל עליו מאז התיכון ואת סלמנדרה של ק.צטניק שיש לנו כבר ועוד כמה ("התעופה" וכאלה).

אם הספרים האלה היו במקור של מישהו מהקוראים כאן: תודה מקרב לב. אם יש עוד הם מוזמנים ישר אלי.

איזה ניסים יש בעולם ואני מבזבזת את הזמן בלהיות רציונלית ולהאמין בכלכלת שוק.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה איזה כיף, דברים שקרו באמת, ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על נס

  1. נדב פרץ הגיב:

    איזה תרגום של אבא גוריו?
    את התרגום החדש – של יונת סנד – קראתי ומאוד אהבתי דווקא.

    (ג"נ: יונת סנד היא ידידת המשפחה, ואת העותק קיבלתי ישירות ממנה)

  2. אפרת הגיב:

    לא בדקתי איזה תרגום, נעצרתי בכותרת. אולי פעם אני אתן לזה עוד צ'אנס ואנסה את התרגום החדש.

  3. מיכל הגיב:

    עת הזמיר זה ספר מדהים ביותר,
    תיהני!
    איזה כיף למצוא ספרים…
    עכשיו בעידן מלחמות הטיטאנים בין חנויות הספרים
    אני מנסה לקנות משומשים ולמצוא ופחות לרכוש…

  4. אפרת הגיב:

    מיכל- תודה רבה. אם את מגלה שיטה למצוא ספרים, מלבד ניסים, אשמח לשמוע עליה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s