למה רק אני

בסרטים אף פעם אף אחד לא מציע את המיטה. כבר ראיתי המון שטיפות כלים, שטיפות רצפה, גיהוץ, כביסה, ניקוי אבק- בשואב אבק ובמברשת הנוצתית הזו, אבל אף פעם לא ראיתי אף אחד מציע את המיטה. זו הפעולה הכי מגושמת מבין כל עבודות הבית, אולי חוץ מפתיחת סתימה בכיור. וכבר ראיתי שחקנים פותחים סתימה בכיור בעיצומו של תסריט. זה היה חינני יותר מכמה רקדניות שראיתי (רפרנס: בון ג'ובי באלי מקביל. הייתי קטנה.) אבל אין מצב שמישהו יגרום להחלפת מצעים להיראות חיננית. זו התיאוריה שלי.

אין מצב שהיאבקות עם שמיכת פוך שגם ברוחב שלה היא כבר מתקרבת לגובה שלך בניסיון להכניס אותה לציפה תצטלם טוב. קחו לדוגמא סצינת שטיפת כלים קלאסית: אחד שוטף כלים, אחד מדבר אל הגב הקריר שלו. אי אפשר לשחזר את זה עם שמיכת פוך- אחד מנסה לצפות שמיכה, השני מדבר אל הגב שלו, ואין שום סיכוי בעולם שהראשון מצליח לשמור על ארשת פנים רצינית\קרירה\כלשהי בזמן שהוא מנסה להחזיר לעצמו את הידיים שהלכו לאיבוד במעמקי הציפה. איש עם שמיכה על הראש לא יכול לשמור על שום גרגר של כבוד עצמי\אחר שהיה לו לפני כן. הוא חייב לבנות הכל מחדש בתום הצעת המיטה.

והנה עוד דוגמא: סצנת "אני מסדרת את הבית שלי". קולאז' מלא בטייקים קצרים ומוצפים אור של הבחורה מסדרת את הבית שלה. היא אוספת את הזבל. היא מוציאה ערימות של גרוטאות החוצה. היא תולה תמונה. כשהיא מגיעה לחדר השינה, בדרך נס, המצעים כבר מתוחים כאילו כרגע עברה כאן עוזרת הבית השקופה לחלוטין של הבחורה. כל מה שנותר לה לעשות שם זה להחליט איפה לשים את הפרחים, או משהו כזה. סצנות "אני מסדרת את הבית שלי" נועדו ליצור תחושה של כיף והתחדשות. סידור המיטה עלול לעכב את הקצב הקליל של הדברים. זה פשוט לא המסר שהוא מעביר.

המסר היחיד שהצופה יכול לקבל מסצנת סידור המיטה הוא שמי שעושה את זה הוא מגושם וכלום לא הולך לו. כך כולנו נראים בעת סידור המיטה. כדי להשיג אפקט כזה, אפשר פשוט לתת לדמות להחליק על בננה או ליפול ברחוב על זקנה בזמן שמכונית משפריצה על הבן אדם מים מהשלולית. אין צורך בכל הפרוצדורה של הצעת המיטה.

אני טועה? ראיתם פעם מישהו מצפה שמיכת פוך באיזשהו סרט? או אולי יש עוד המון עבודות בית שמעולם לא הופיעו בסרטים וסתם נטפלתי לזאת? אני אומרת לכם, כל המיטות המסודרות-תמיד האלה בסרטים זה רק בשביל לגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו שאנחנו לא מספיקים לעשות את עבודות הבית, והנה הם בסרטים עם כל הלו"ז העמוס שלהם תמיד מצליחים לשמור על בתים מושלמים.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה עדכונים מהשטח. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על למה רק אני

  1. pokerface הגיב:

    מעולה!
    תודה על הצחוקים 😀

  2. pokerface הגיב:

    אגב, אני הופך את הציפה מבפנים החוצה, כמו גרב, ואז אני שם את שתי הידיים בשתי הפינות, תופס את השמיכה בשתי פינות, מנער פעם פעמיים ונגמר הסיפור.
    מה שיותר מתסכל אותי זה לסגור את הכפתורים בסוף…

  3. אביגיל הגיב:

    אדון פני פוקר יקר, בהנחה שאינך מארץ הענקים (אולי הנחה מוטעית) איך בדיוק אתה מצליח "לנער פעם פעמיים" כך ששמיכת פוך ששוקלת טון תגלוש לה באלגנטיות לציפה שלה?!
    אפרתי, נראה לי שיש פה משהו ששווה להפיק סרט בשבילו, סצנה חד פעמית ובו נערה במצוקה נחנקת בין זרועותיה התמנוניות של הציפה בעוד השמיכה עושה למסכנה איפון … ואז כשנראה שאין לה כבר שום סיוכי , מן האפילה מגיח "פני פוקר" (אחלה שם לגיבור מסתורי, אם שוכחים לרגע את באטמן)ובניעור שמיכה של "פעם פעמיים" מציל את הנערה ומראה לשמיכה והציפה הסוררות את מקומן, ואז נשיקה אושר ועושר וכו' . אנחנו נרוויח מיליונים 🙂

  4. שיר דמע הגיב:

    אני דווקא די משוכנעת שראיתי מתישהו סצנה של הצעת המיטה, אבל זו בטח היתה העוזרת שעשתה את זה, לא דמות "אמיתית" בסרט. סרטים על התקופה הויקטוריאנית מצטלמים נהדר עם עוזרות שמציעות את המיטה, אני בטוחה בזה.

  5. מ.שאילתא הגיב:

    נראה לי שמצאנו את פני פוקר. שימו לב לסרטון של חנן: יש שם מישהי שמנערת את השמיכה פעם-פעמיים!
    יש לציין, עם זאת, שהיא לא ממש שומרת על פני פוקר ומחייכת ללא סיבה נראית לעין.

  6. iod הגיב:

    הסיבה האמיתית היא שלא ממש משתמשים בציפות (או בפוך באופן כללי) בצפון אמריקה. השיטה המקובלת להתכסות פה היא כמו בבתי מלון: ערימה של שמיכות, כשבד"כ התחתונה שבהן היא סדין (מכאן הביטוי "בין הסדינים", הביטוי המקביל באנגלית, אגב, הוא under the covers, מאותה סיבה). פוך עם ציפה זה עסק לפלצנים פה. דוגמא חביבה אפשר למצוא בעמוד הוויקיפדיה של הערך duvet, שמביא ציטוט מתוך אתר מסחר אמריקאי שמסביר את נפלאות הציפה.

  7. אפרת הגיב:

    iod- איכס, צפון אמריקאים. שכחתי שהם כאלה. הם גם מנקים הכל במגבונים לחים ולא במים עם סבון. אני מקווה שאתה יוצא דופן. בפעם הבאה שאני אראה מיטה מוצעת בסרט אני אבדוק אם זו אכן ערימת שמיכות. הן נראות מסודרות באופן חשוד.

  8. iod הגיב:

    מגבונים לחים זה דווקא מאוד נוח, אבל יש לנו אותם בבית רק בגלל הילד.

  9. אפרת הגיב:

    אני מקווה שבכל זאת אתם גם שוטפים את הילד מדי פעם במים וסבון.
    האמת היא שסתם יש לי טראומה מהימים שהייתי מנקה בתים. למרות שהייתי מנקה מעולה היה איזה בית אחד של אמריקאים לשעבר שלא העזתי לאכול בו גם אחרי שניקיתי אותו יום שלם.

  10. טליה הגיב:

    תתוש 🙂
    האמת שראיתי סרט כזה 🙂
    אבל הטור שלך אדיר ככה שזה לא משנה 🙂

  11. איתי הגיב:

    D: אני לא מאמין שיש סרטון כזה

  12. לימור הגיב:

    אני עם פני פוקר, ואני שמחה שאימא שלי לימדה אותי את השיטה בגיל צעיר 🙂
    פוסט מצויין !

  13. אפרת הגיב:

    אני יודעת איך עושים את זה אבל לא יודעת איך עושים את זה בחינניות. הקטע של השני ניעורים לא הולך לי. הציפה נתקעת בחצי הדרך אל סוף השמיכה ומשם הדברים רק הולכים מדחי אל דחי (מבחינת חינניות. בסוף הכל נראה בסדר גמור).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s