לישון

ערימות בלתי נגמרות של כלים לשטיפה הביאו אותי לחשוב על עיבוד מחודש של הסיפור הקצר "לישון" של צ'כוב.

פעם לפני הרבה שנים, כשעוד הייתי מרשה לעצמי לראות סרטים מטרידים ועוד לא העליתי את עצמי על דיאטת סוכר ודבש של קומדיות רומנטיות ללא חשש סיוטים, ראיתי סרט שנעשה על פי "לישון" של צ'כוב. זה היה סרט הזוי, כמו הסיפור. סרט בלי מילים, רק מוזיקת רקע צורמנית ומעייפת. הסיפור מדבר על משרתת שבעלי הבית מכריחים אותה לטפל בתינוק יומם וליל בלי לישון. עכשיו אני הולכת לספר את הסוף, אז מי שלא קרא ורוצה לגלות את הסוף לבד (כאמור- לא למתרגלי דיאטות של סיפורי מרשמלו וקצפת, אז אלו כבר יכולים לקרוא את הסוף כאן) שיעצום עיניים (לא ברור איך זה אמור לעבוד, עניין עצימת העיניים הזה. זה לא שאם תעצמו עיניים באמת תוכלו לחזור לטקסט בדיוק אחרי שאסיים להרוס את סוף הסיפור). בסוף היא הורגת את התינוק וישנה מצוין.

והנה עיבוד שלי. עיבדתי ישר לסרט, אבל בטח אפשר גם לכתוב על זה סיפור: במקום התינוק שמפריע, יש את הכיור שכל הזמן עולה על גדותיו בכלים והיא כל הזמן צריכה להאכיל מלא אנשים ולהביא שתיה. היא לא מוצאת כלים נקיים אז היא צריכה לשטוף והם כל הזמן מלכלכים הכל. בכל פעם שהיא מנסה להירדם היא חולמת על הכלים גואים וניגשת לשטוף עוד קצת כלים. בסרט יראו כל הזמן ידיים מניחות עוד ועוד כלים בכיור, גם תוך כדי השטיפה. מדי פעם, תוך כדי שטיפת כלים, היא מלכסנת מבט אל מקום המסתור הסודי של הכלים החד פעמיים אבל מיד מסתכלת בחרדה לכיוון הכרזות שעל הקיר. על הקיר תלויות מודעות מאיימות של הירוקים שממלאות את הבית מכל עבר ומדברות על הסכנה שבפלסטיק לא מתכלה (אם המודעות יהיו ירוקות זה אפילו יתכתב עם המוטיב הירוק המפחיד בסיפור המקורי) . המודעות מצולמות בקלוז-אפים מאיימים ותזזיתיים ומלוות במוזיקה מפחידה. אולי הקירות מתקרבים אליה ככל שהיא מחסירה יותר שעות שינה.אפשר לתבל את קולות הרקע בקטעי שיחה שנקלטים מדי פעם מהחדר השני, שיש בו ככל הנראה מלא אנשים שאוכלים שותים ומדברים, קטעים משיחות סלון שמכילים משפטים חסרי משמעות שמורכבים מכל הבאזז וורדס של האג'נדה הסביבתית. בסוף היא מחביאה את הכלים (רצוי- את הכלים השטופים) במחבוא של החד פעמי, מסדרת חד פעמי במקומם, תולשת את הכרזות והולכת לישון.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על לישון

  1. aharoni הגיב:

    אצלי הניקיון של הכיור (ושל הכיריים ושל הרצפה) נמצא ביחס ישר לכמות העבודות שאני צריך להגיש לאוניברסיטה. יותר עבודות – יותר ניקיון.

  2. אורן הגיב:

    הסרט נשמע חושילינג פולנסקי – שילוב של תינוקה של רוזמרי והרתיעה (פעם כשעוד הייתי מרשה לעצמי וכו').

  3. אפרת הגיב:

    אורן- אני בטוחה שאם פולנסקי גם היה חושב על הירוקים הוא היה מוותר על המחשבה שאולי השטן מפחיד (סתם. לא באמת. לכל הירוקים שקוראים כאן- לא התכוונתי ברצינות. מבטיחה. אתם אחלה. והאישה בסרט שהמצאתי משוגעת לגמרי, ברור שאני לעולם לא אחשוב להשתמש בחד פעמי תחת שום נסיבה).

  4. אביגיל הגיב:

    בדיוק אתמול הרגשתי ככה, אני חושבת שהיה לי רגע של שינה מחובקת עם סיר מלא סבון, בשלב שהבנתי שיש יותר מים בגרביים שלי מאשר בתוך הכיור הבנתי שזה הזמן ללכת לישון… הלאה האידיאולוגיה! שיחרב כדו"א! אחריי המבול! בפעם הבא שיש אצלי יותר מ10 אנשים אני קונה חד פעמי! (מנייר ממוחזרומתכלה כמובן)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s