אפרת המרגלת, מאחרי קווי האויב

היו לה פנים נחמדות. כובע. פנים צבועות בצבעים עדינים, כמו ששלי אף פעם לא יהיו. היא לא הבינה מה אני עושה שם. להכיר את השכנים זו לא סיבה מספיק מצויה. "מאיפה אמרת שאת?".

היא שאלה אותי מאיזה מגזר אני. אם אני מהמגזר הדתי לאומי יתאים לי התלמוד תורה שבקומה למעלה, אם אני חרדית יתאים לי זה שבקומה הזו. אבל אני רק רוצה להכיר את השכנים. איך זה שאתם מציעים שני סוגים שונים תחת אותו מוסד? בחשיבה הכוחנית שלי, המבטלת דו קיום בין השקפות חינוכיות שונות וחותרת לדו קרב עד המוות, או לחלופין- שיתוף פעולה, ניסיתי לנווט אותה לאמירה חינוכית ברורה, אבל היא לא נכנעה לתכתיבים: "זה סגנון שונה, שם דתי לאומי וכאן חרדי, אם את מהמגזר הדתי לאומי יותר יתאים לך למעלה". "מה ההבדל?", שאלתי, מקווה לשמוע הררים התלויים בשערה. "זה סגנון שונה, שם דתי לאומי, כאן חרדי". שתקתי. ברור שאנחנו לא מדברות באותה שפה. נראה לי שאני גם מפריעה לה לעבוד. עוד מעט יבוא מישהו שיזדקק לשירותיה המזכירותיים ולא יבזבז את הזמן שלה על שכנות טובה. לשתיקה יש אפקט מדובב. אולי היא ריחמה עלי על הטיפשות המונעת ממני להבין מה ההבדל. "שם חוגגים את יום העצמאות, כאן לא". "הם חוגגים גם את יום ירושלים". "ויש הבדל בתכנים של הלימוד?" "לא, התורה היא אותה תורה, רק ההבדלים בסגנון".

התברר שהמפקד העליון של השכנים הוא הרב המוכר של השכונה ולא איזו עמותת דוסים לא משוייכת גיאוגרפית. שהתלמידים מגיעים בעיקר משכונות אחרות, בהן אין תלמודי תורה (הייתכן? האם זו אמת? איך זה יכול להיות?). תחקרתי אותה כמו מרגל הלומד את המבנה ההיררכי של צבא האויב בעיצומו של קרב. הרי מחר הם יציעו שכר דירה גבוה יותר גם על החדר שלי. עכשיו "הם" מקבלים שמות ופנים. האמת, פנים פחות מאיימות מהפנים שהדבקתי להם בדימיוני בטרם פסעתי בנחישות אל המשרד לסשן תיחקורים. הם לא היו חינמוני ש"ס, החשודים המיידיים שלי, אם כי אולי הם כן והם לא אמרו לי. הם היו יותר פלורליסטים ממני מאחר והציעו שתי אופציות חינוכיות מקבילות החיות בשלום זו עם זו (ואולי לא? מרגל שמאמין לכל מה שהוא שומע הוא סיפור עצוב, אלא אם כן אתם מאיר אריאל). אפילו לא שאלתי את הבחורה איך קוראים לה. ואם יש לה ילדים שם. התייחסתי אליה כמזכירה לגמרי, כאשת שירות ולא כאל אשה. מגיע לי שהיא התייחסה אלי כאל לקוחה פוטנציאלית. אני מתביישת ליצור קשר שכנות אמיתי ומנצלת את כבליה של המזכירה על מנת לתחקר.

הכל התחיל ממשימה. נפגשנו בחדר התדרוכים (הידוע יותר בכינויו "בית המדרש" ) בשעה שהיתה אמורה להיות שמונה ורבע בבוקר אך בהתקף עצלות לא אופייני התקרבה יותר לרבע לתשע. ברק החזיק את הקלפים צמוד לחזה והורגשה דריכות. הוא לא ידע אם להתחיל לפני שכולם יתאספו, וחוץ מזה הרגיש לא כל כך בנוח עם מעמדו כמנחה תורן. מבחינתו היה שולח אותנו למשימה בשש, אם זה היה חוסך ממנו את הציפייה ההדדית- הוא מחכה למאחרים, הכיתה ממתינה למוצא פיו. יריית הזינוק לוותה בהוראה הברורה: "תמצאו מישהו שאתם לא מכירים ותראיינו אותו". אני, פחדנית בלב ואמיצה ברגלים, מיהרתי לצלצל בפעמון של השכנים לפני שהלב שלי ישפן אותי הרחק אל פיסת דשא מוצפת חום שמש, או חזרה הביתה אל השילוש הקדוש של אוכל-שינה-מקלחת שיכול להעביר זמן מצוין, למשל בזמן שחברים נמצאים במשימת ראיון. אבל כבר צילצלתי, והיא ענתה. מזל שהיו לי המון שאלות לשאול. זה לא שנפלתי על איש מקרי, אחרי הכל אנחנו שכנים.

המסקנה היא שטעיתי לגמרי בהערכת השכנים. בחיים לא חשבתי שיש מקום שמציע חינוך חרדי ודתי לאומי במקביל, תחת מוסד אחד. גם אחרי שהבנתי שזה מה שקורה שם, חשבתי על כך שאם אספר את זה לחברה הם לא יאמינו לי ואני אצטרך לגייס את כל המוניטין שיצאו לי במקרים אחרים של אינטראקציות איתי שהוכיחו שאני בדרך כלל ישרה כדי לשכנע שגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. חוץ מזה, חשבתי שהם הוכחה ניצחת לתמורות בביקוש לחינוך בשכונה- יותר ויותר תלמודי תורה ופחות בתי ספר ממלכתיים רגילים, אבל התלמידים הם בכלל לא רק מהשכונה כי אין מספיק חבר'ה בשכונה כדי לפתוח בית ספר, אז שוב טעיתי. המפגש הזה לימד אותי להיות פחות נחרצת להבא. ואולי לא?!

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה איזה כיף, דברים שקרו באמת. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על אפרת המרגלת, מאחרי קווי האויב

  1. נועם הגיב:

    לא הבנתי מה ומי עומד מאחורי האשה הזאת. ספרי במילים אינפורמטיביות במה המדובר. ואני לא שואל בשביל להכיר את השכנים אלא בשביל להכיר את הסביבה שכל כך אהבתי.

  2. אפרת הגיב:

    שום בעיה. בשביל זה יש מרגלים… מדובר ב"מוסדות יד אשר". השכנים שלנו הם תלמוד תורה לבנים. היא המזכירה. זה בניהולו של הרב של השכונה. בשנה הבאה מספרים שחב"ד הולכים לאמץ את השכונה. יש סיכוי שאתה חוזר? תוכל להיות השליח כאן. נוכל לעשות כמה חטאים במיוחד בשבילך, כדי שתגאל אותנו ותעשה לנו הפעלות יהדות. כיף לראות כאן בבלוג פנים מוכרות… ברוך הבא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s