איך שכחתי את הרב קוק

בזמן האחרון פתאום נזכרתי כמה שונה הייתי כשהייתי קטנה. בדרך כלל אני שכחנית איומה והעבר שלי זולג מבין האצבעות כמו חול והולך לאיבוד בתוך הערימה. אני לא זוכרת מי הייתי. בכל זאת, מדי פעם (פעם בכמה שנים) יש לי פלאשבקים שמזכירים לי בדיוק מי הייתי, בבהירות גדולה, ברגע מן הרגעים. לפני שבועיים בערך, נזכרתי בהשפעה שהייתה לכתבי הרב קוק עלי כשהייתי קטנה. פתאום עלה על דעתי שהחלפתי את הבטחון המדבק של הרב קוק בכך שהדברים זורמים לכיוון הנכון, בתפילה הנואשת של רבי נחמן לאור מתוך החושך.

זה לא שעברתי מחנות. מטבעי אני לא מתקשרת למחנות. לא שלא הייתי רוצה. השאיפה הגדולה ביותר שלי היא להיות אחת מן העדר, אבל אני חושבת יותר מדי. תמיד מחקה את האופנה שהיתה לפני עשר שנים (למשל עכשיו, כשאני אברכית וכל החברות שלי סיימו ללמוד תורה באופן ממוסד לפני עשר שנים). אני כן מתקשרת ללימוד חי. כתבי הרב קוק (מבחר מועט מהם, כמובן) עברו בי כמו התובנות של רבי נחמן, ויצא שהתיישבו על ליבי דברים שונים בתקופות שונות. עם השנים הפכתי לרוחנית יותר ואיבדתי את הקרקע.

הרב קוק השאיר פחות דברים בסימן שאלה. אפילו כשהוא כתב על כך שהוא בתוך הגולה, המצב העגום ביותר שאפשר לחשוב עליו- להיות רחוק מעצמך- ישר הוא פוצח בהסברים שיטתיים על מהותה של גולה וקושר עצמו לאדם הראשון ומסביר איך יוצאים מזה עכשיו. רבי נחמן משאיר אותך עם הכאב:

פעם אחת היה יהודי עני, שהיה מטופל בילדים, והיה שוכר בכל שנה את בית המרזח מהפריץ המקומי. הוא התגורר שם עם בני משפחתו והתפרנס מן השכירות. בכל שלוש שנים, כשנגמרה תקופת השכירות והפריץ הכריז מחדש על שכירות נכסיו לכל המרבה במחיר, לא התחרה אף אחד עם היהודי העני, כי ידעו על ענייו וצרכיו המרובים בגידול ילדיו וריחמו עליו. פעם אחת, בדיוק במועד השכרת הנכסים, הגיע יהודי אחד והציע דמי שכירות גבוהים במיוחד עבור אותו בית מרזח. כמובן שהפריץ לא התעניין בגורלו של המשכיר הישן וסילקו ממעמדו, והוא נאלץ לצאת משם באמצע החורף עם כל ילדיו הקטנים. לאותו יהודי ששכר את בית המרזח לא היו עד אז ילדים, אך באותה השנה ששכר את בית המרזח וקיפח את העני מפרנסתו – נפקד ונולד לו בן. והיה הדבר לפלא, שלא די שעשה עוולה כזו לעני כזה, עוד זכה לבן לאחר שנים רבות שלא היו לו בנים… וכשסיים רבינו סיפור זה אמר:"והנה כך מנהיג הקדוש ברוך הוא את עולמו".

רבי נחמן, במקומות אחרים, מציע את התפילה כדרך לתיקון. התיקון הכי מדויק מתחיל מעצמך. אבל זה גם דורש סבלנות גדולה שאני לא יודעת אם יש לי. הרב קוק היה מסוגל להעריך מהלכים פוליטיים ולהצביע: זו הגאולה, כאן, וכאן. למדתי שההוכחה שלו לזיהוי של הגאולה בתהליכים ממשיים היתה העובדה שאנשים בעלי נפש, כלומר הוא, הרגישו בכל ליבם שהנה קורה כאן משהו גדול. אני כל כך זהירה בשיפוט על המציאות שאולי השארתי קצת מהנפש הזו מאחור ונשארתי רק עם התיקון העצמי והתפילה.

אני רוצה לסייג ולומר שאני לא באמת מלומדת, וכל מה שאני כותבת כאן הוא דרך העיניים שלי. יכול להיות שהם התכוונו למשהו שונה לגמרי. אולי כל מה שצריך לעשות זה ללמוד עליהם יותר. או לחזור ללמוד קצת רב קוק ולראות איפה אנחנו נפגשים היום. בטוח שלא באותו מקום כמו פעם. מקווה שאנחנו עדיין מסוגלים לדבר.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על איך שכחתי את הרב קוק

  1. אביגיל הגיב:

    אפרת, את יכולה להסביר קצת את משמעות הסיפור? הוא נראה לי מאוד תמוה ומכעיס , לא הבנתי למה הקב"ה מנהיג כך את עולמו? ומה זה כך? בזה שהוא נותן גמול לרשעים? ומה בכלל הנמשל? בקיצור אנא הסבירי יותר לבורים שביננו(להלן אני)

  2. אפרת הגיב:

    זה שזה מכעיס אותך מעיד על אמונה. לפחות על אמונה בטוב. או על שאיפה לטוב. הוא רוצה להגיד שחוסר ההבנה הוא חלק מההגדרה של האל.

  3. אביגיל הגיב:

    הממ… הבנתי. אני פשוט חושבת שלא כל דבר צריך לתלות באל, הוא נתן לנו חופש בחירה והדברים שכביכול ניתנים על ידו כמו הולדת בן הם לאוו דווקא שכר ועונש. אולי הילד ניתן לו על מנת שיוכל לעשות תיקון לעוול שהוא עשה , אולי דרך ילדו הוא יבין את מה שחשוב בחיים ולא יעשה מעשים שגורמים לכך שלילד אחר אין איפה לחיות…וכו, וכו, בסופו של דבר אני מאמינה שהאל הוא טוב וגם אני מאמינה שהאל נתן לי חופש בחירה אמיתי ולא בכאילו ולכן מה שאני עושה ומה שאחרים עושים תלוי בהם ולא בו. זה הצלם שאני מאמינה שיש בנו. האל לא הניח לשואה לקרות הוא נתן לאנושות זכות בחירה וזה מה שהיא עשתה. האל רחמן ונותן לנו המון הזדמנויות לעשות טוב אם לא בוחרים בהן הן לא מתממשות ולזה אפשר לקרוא עונש. ובצורה שבה אני חושבת אני לא צריכה להבין למה אלא איך אני עושה מזה טוב… ולכן התשובה "כך מנהיג הקב"ה את עולמו" לא ברורה לי, מה זה כך? יש בתשובה הזו פרובקטיביות שאני לא מסתדרת איתה היא מכעיסה, היא אולי מאלצת לחשוב ולהבין אבל אני לא אוהבת את צורת הלימוד הזו.

  4. אביגיל הגיב:

    אני רואה המון המון סבל בעבודה שלי אבל גם שם למעטים בלבד אין שום בחירה. וגם לאלו אי אפשר לדעת. ולהגיד שהאל עשה להם את זה זה אכזרי ובעייני לא נכון, אנחנו מזהמים את הסביבה שלנו ואז אומרים שהאל עשה פרקינסון. נכון שיש גנטיקה אבל אף אחד לא מכריח אותנו להתחתן רק עם בני דודים שלנו. האל נותן לנו ללמוד להיות טובים אם לא תתני לילד שלך ליפול הוא בחיים לא ילמד ללכת. וזהו אני נסחפת למחוזות לא קשורים לחלוטין לפוסט שלך…
    אולי אני צריכה לפצוח בבלוג משלי?

  5. יחזקאל הגיב:

    אביגיל,
    חז"ל אומרים שכשמשה רבינו ביקש מאלוקים "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג), השאלה המרכזית שלו היתה מדוע קיים מצב של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". אלוקים לא ממש ענה לו על זה. חצי תשובה יש במקום אחר, "ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו" (דברים ז י), שוב חז"ל מסבירים (הפשט הפשוט הוא כנראה שונה) שאלוקים לפעמים משלם לרשע את השכר על מעט המצוות שעשה כבר בעולם הזה, בניגוד למצב הרגיל שאת השכר (או רובו) הוא שומר לעולם הבא, כדי להאבידו לעולם הבא, כשהוא יגיע לשם לא יישאר לו כלום.

    באופן כללי הרעיון הוא שלא תמיד אנו מבינים את דרכי הא-ל, והחשבונות שלו לפעמים מורכבים יותר משנוכל לתפוס. (שזה בעצם מה שאפרת אמרה.)

  6. אביגיל הגיב:

    יחזקאל ,
    הבנתי את מה שאפרת אמרה, הקושי היה ברמת מהות האל, ולמידת היחס שלנו לשאלת השכר והעונש. האמונה שלי מתבססת על ניסיון להבין מה הדרך הנכונה בשבילי בעולם הזה, אין לי מקום לשאלה למה האל עושה כך וכך אלא מה יש לי לעשות בנידון. באמונה שלי אין לאל חשבונות עצם התפיסה הזו של האל זרה לי וקצת מעוררת בי תרעומת כי יש בה העברת אחריות לאל. "קרה לי משהו רע" לפי התפיסה שאתה מדבר עליה יש לכך סיבה שאולי אינה מובנת לנו אך מובנת לאל, ואני לא חושבת כך השאלה היחידה שעולה לי זה מה יש לי לעשות בנידון, מה האל מצפה ממני. זה קצת כמו "מיקוד שליטה פנימי" בפסיכולוגיה, בשביל לעשות סדר בכאוס מסביב בן אדם צריך לחוש שליטה על העולם סביבו ואני מאמינה שאלוקים ברא אותנו בצלמו ואנחנו יכולים לעשות זאת.

  7. pokerface הגיב:

    אולי לא ממש הבנתי את הפרשנות אבל אני לא יודע, התזמון של הולדת בן העני לא ממש נוח מבחינתו. עכשיו בנוסף לכל הילדים הוא צריך לדאוג גם לבנו שלו ודווקא עכשיו…כאילו, עם שכר כזה מי צריך עונש?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s