עציץ (2)

לפני המון זמן אימצתי עציץ. בייביסיטר, למשך הקיץ. כתבתי כאן על ההיכרות שלנו ועל תיאום הציפיות. לאחרונה מצא את הבלוג שלי מישהו שמקדם את האתר שלו על גינון ומנצל אתרים אחרים כדי להפנות לשם והפנה אותי לשם (או שהוא סתם מתקשה להפנות לשם בדרך יותר אישית מאשר: אם אתם מחפשים עצות… יש אתר מצוין שכדאי לבקר בו:http://homeplantscare.offersite.info). למזלו, האתר שלו עזר לי ללמוד על העציץ שלי, למרות שכותרת המשנה שלו לא היתה מבטיחה במיוחד ("כל המידע שחיפשתה על טיפול וגידול מוצלחים של צמחים בבית ובמשרד"). אולי זה בגלל שאני אף פעם לא מחפהשת שום דבר.

למדתי על העציץ שלי שקוראים לו ספטיפיליום, או ליליית השלום (נשמע כמו שם של מישהי שנולדה בקומונה בשנות השישים: "בחרנו לקרוא לילדה שלנו ליליית השלום כי השם מבטא את האמונה העמוקה שלנו בבואו המתקרב של שלום עולמי ובכך שמי שקוראים לה לילייה לעולם לא תוכל לחדול מלהיות שמאלנית"). למדתי שהוא צמח פופולרי (או שמדובר בתשקורת עויינת ששוב מדברת בלי כיסוי על פופולריות של שמאלנים, ויונת השלום הזו פופולרית בערך כמו ש"העבודה" היא מפלגה גדולה) למדתי פתאום שהוא מאוד מאוד אוהב מים, וחום, וגם חצי צל.  ושאולי קצת צפוף לו בעציץ שלו (אני לא יכולה להימנע מלקרוא לצמח שגדל בעציץ "עציץ". עשיתי את זה כל החיים ואני זקנה מדי בשביל טריקים חדשים).
מצויידת בידיעות החדשות האלה ניגשתי במרץ להשקות אותו. אחר כך, חשבתי שזה היה קצת מטומטם מצידי לנסות לגדל צמח בלי הוראות הפעלה (למרות שהוא דווקא גדל יפה ולא התלונן). לא פניתי לשום פורום, כמו שהציעו לי אנשי התגובות, לשום מומחה ולאף חומר קריאה. סמכתי יותר מדי על אינסטינקטים, ועל "לזרום עם הסיטואציה" ועל לחכות שהוא ידבר אלי ולהיות קשובה לתגובות שלו ועל ליצור קשר בלתי אמצעי עם העציץ (אם מרטין בובר יוצר קשר של זיקה עם עץ, למה שאני לא אוכל לדבר עם עציץ? איבדתי כרגע, בעקבות ההערה הזו, 95% מהקוראים שלי, נכון? זה לא אני זה אתם. לכו לקרוא את "בסוד שיח", בעמוד 6, אחר כך תחזרו).

טוב נו. זה בסדר שלא קראתם את בסוד שיח בעקבות ההמלצה שלי. אני סולחת. בכל זאת, יום כיפור היה לפני יומיים. בכל אופן, נראה לי שאולי אני מסתמכת יותר מדי על אינסטינקטים בחיים, במקום על הוראות הפעלה. כמעט ייבשתי את העציץ שלי כי לא ידעתי שהוא אוהב מים. אולי אני צריכה ללמוד יותר על תינוקות, או להשתמש במפות במקום לסמוך על הרגש כשאני מנסה להגיע לאנשהו, וכאלה.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, טכנולוגיה, פמיניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על עציץ (2)

  1. יאיר הגיב:

    אפרת, את לא לבד. העציץ שאצלנו הלך לעולמו…

  2. יחזקאל הגיב:

    "ובכך שמי שקוראים לה" וכו'. לול. עזרת לי לקיים הרגע ושמחתה בחגך, צחקתי ושמהחתי.

  3. עופר הגיב:

    שלום אפרת,
    אני ממש שמח שעזרתי לך להכיר את ה"עציץ" שלך,ספטיפילום. אני מנהל את הבלוג homeplantscare והייתי שמח לייעץ לך ולאחרים בכל נושא אשר קשור לגידול צמחים בבית. אני אגרונום במקצועי ופשוט אוהב צמחים, זה הכל…

  4. יוליה הגיב:

    אין כמו ליצור הכרות מעמיקה עם עציצים.
    סיגל אומרת שהצמחים רק צריכים שיקשיבו להם, והם צריכים שיקשיבו להם לאורך מספיק זמן. (אני לא יודעת אם הכוונה בלהקשיב היא בהקשבה אקטיבית, כלומר לנסות להבין מה הם מנסים לומר לך שהם צריכים ולתת להם אותם, כי אני מאמינה שגם אם אני אשב שבועיים ברצף ליד הצמח ואקשיב לו בלי להשקות אותו, הוא לא יהיה צמח שמח במיוחד)

  5. אביגיל הגיב:

    בעלת הבית שלי, להלן תמי, ואנוכי שתלנו גינה. אני הייתי פדנטית והיא רצתה לזרום. בסופו של דבר הגינה יצאה מתוכננת יפה (אפילו המומחה שגר בשכנות שאיים/הבטיח לפני כן לתקן את מה שנשתול לא נכון היה מרוצה)ואני הצלחתי להנות
    תמי: "למה צריך לחפור כל כך עמוק- זה נראה לי בסדר.."
    אני: "צריך שהאדמה למעלה הטובה תתערבב עם האדמה למטה , צריך לאורר וגם להוציא את כל שורשי הדשא הישן וגם…"
    תמי: "טוב."
    אני לאחר עוד 5 דקות חפירה :"טוב, אולי זה באמת מספיק.."
    תמי: "בואי פשוט נזרוק את הפקעות בשורה , מה שיצמח יצמח."
    אני: "טוב אולי רק נעשה תלם ארוך ומסודר ולא גומה לכל פקעת-"
    אני ממליצה על גננות בזוגות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s