ענווה בפרסום

עיינתי לאחרונה בספר על לידה טבעית וגיליתי שהוא עויין מאוד את הממסד הרפואי. לדעתי גישה כזו מזיקה ליולדות במקום לסייע להן. כבר פגשתי נשים שהגיעו ללידה ראשונה עם גישה מאוד חשדנית כלפי צוות בית החולים. בכל אמירה והצעה שלהם הן ראו איום, ובסופו של דבר הלידה שלהן היתה רצופה בעימותים: במקום לחוות את הלידה הן חוו את העימות. סיפור הלידה שלהן מלא בוויכוחים עם הצוות הרפואי ובפרשנות לכוונותיו הנסתרות של כל איש צוות.

מלבד הפספוס של חווית הלידה, חשדנות יוצרת גם קושי מהותי בלידה עצמה. על מנת ללדת יש צורך באמון ובתחושת בטחון ושלווה.

הגישה העויינת לממסד הרפואי יוצרת גם קושי בשילוב בין הגישות- האלטרנטיבית והקונבנציונלית. יש מין גישה של הכל או לא כלום, שצריך לבחור אם את בעדנו או נגדנו. אני מרגישה תחושה כזו גם מול העניין האקולוגי, שאנשים מצפים ממך להיות הכל או לא כלום: אם את ממחזרת עיתונים, למה את לוקחת שקיות מהסופר? או כל מיני שאלות לא רלוונטיות כאלה. גם בנושא המודעות לאכילה לפעמים עולות שאלות כמו: אם את מקפידה לא לשתות קולה אז למה את שותה קפה? שאלות כאלה נועדו לתהות על ההשתייכות החברתית של האדם ועל התיוג שלו. אני מרגישה שזה בגלל הטוטליות שבה מועברות הגישות החדשות יותר לחיים שהופכות שינוי הרגלים אישי לעניין של השתייכות קבוצתית וכמעט פוליטית. ספרים בגישה טוטלית שמשלבת גם הפרדה חברתית מאוד גבוהה בין הנוקטים בשיטות השונות יוצרים מחסום בפני אימוץ חלקי של השיטה ולפעמים משדרים בוז גם כלפי מצטרפים שאינם טוטאליים. הספר בו עיינתי נתן לי תחושה שנשים המתפשרות על לידה בבית חולים, גם אם יאמצו כמה מן השיטות האלטרנטיביות שיתנו להן להכניס לשם תוך כדי עימותים עדיין יבגדו בעצמן ובתינוק. זו לא הרגשה טובה ללכת איתה ללידה, אפילו אם היא הכי נכונה בעולם (והיא לא. היו לפחות שתי לידות, הלידות שלי, שהכל בהן השתלב ממש מצוין).

נראה לי שחשוב מאוד להיזהר מהכללות ולהביא נתונים מהשטח. בספר שאני מכבדת כתוב שבירושלים הגישה לשיטות רפואיות לא קונבנציונליות בלידה אוהדת יותר ומקלה מכיוון שהצוות התרגל לדתיות המשוגעות שרוצות להתווכח על כל דבר ולמד לשחרר את החבל ולוותר. זה משפט שנשמע מאוד הגיוני ועושה הפרדה מתבקשת בין בתי חולים שונים. היכולת לראות מורכבות בגוף עימו אני עומדת לשתף פעולה היא שנותנת לי את היכולת לכרות איתו בריתות ולעבוד איתו בשיתוף פעולה.

הדברים חשובים בעיני מעבר לפרקטיקה של הלידה. נדמה לי שבמקרים רבים בחיים עדיף לעשות תעמולה חיובית לדרך שלך מאשר לזרוק בוץ על המתנגדים לה. כדאי לוותר על הטוטאליות בשביל לאפשר דיאלוג. דברים שנאמרים מתוך ענווה מתקבלים על הלב יותר כי אין צורך לכפוף ראש בפני האדם השני כשהוא כבר כל כך כפוף בעצמו.