מה אני קוראת (14)

לא ציפיתם לזה נכון? שני 'מה אני קוראת' ברצף…

זה בגלל שבדיוק סיימתי לקרוא סיפור קצר. מדובר בסיפור קצר של טרי פראצ'ט שנמצא בקובץ הסיפורים בעל השם רב המעוף "אגדות 1". קוראים לו הים והדגים הקטנים.

הדבר המרגש ביותר אודות הסיפור הוא עצם קיומו- אני חשבתי שסיימתי לקרוא כל דבר שטרי פראצ'ט כתב ותורגם לעברית והנה מצאתי עוד סיפור שלא קראתי. הסיבה שאני קוראת רק בעברית, אגב, היא שאני לא מצליחה בשום אופן לצחוק מבדיחות כתובות באנגלית. כנראה שהצורך לפענח את האנגלית מעביר את המוח שלי למוד (MODE) אחר לגמרי שבו אני מבינה מה אמור להצחיק אבל פשוט זה לא יוצר אצלי שום צחוק. במהלך השנים קרה כבר לא פעם שהפכתי אנשים למכורים לטרי פראצ'ט. בהתחלה הייתי משאילה להם מהספריה שלי אבל אחר כך הם חשו דחף בלתי נשלט ליצור לעצמם כרטיס קורא בספריה העירונית ולקחת ספרים גם משם, ליצור קשר עם חברים אחרים שלי שהם לא מכירים באמת מאחרי גבי ולשאול מהם ספרים שלי אין או לגנוב ספרים מחנויות ספרים. טוב, האחרון היה שקר, אבל השאר הם אמת לאמיתה. בגלל התופעה הזו אני מרגישה קצת רגשי אשמה שמובילים אותי לשתף מידע על כל ספר חדש שאני מוצאת והחברים עדין לא קראו. אז הנה, מצאתי סיפור קצר שלם!

הדבר השני הכי מרגש הוא שהתרגום לעברית טוב. זו תכונה נדירה ביותר בספרי פנטזיה או מדע בדיוני המתורגמים לעברית, ככל הנראה על ידי עבדים, ואני אסירת תודה על התרגום הטוב. בסיפור הזה, בניגוד לתרגום בספרים האחרים של טרי פראצ'ט לעברית, השמות של הדמויות אינם מתורגמים לעברית. נראה לי שמלכתחילה היה ראוי לא לתרגם שמות אבל אם הייתי עומדת בפני תרגום ספר חדש בסדרה לעברית הייתי מתרגמת בכל זאת כי בכל הספרים האחרים זה מתורגם, והרצף חשוב ותורם לחווית הקריאה. זה מזכיר לי שפעם קראתי ספר פנטזיה, נדמה לי שקראו לו סיפורו של רוצח או שליחותו של רוצח או משהו בוואריאציה על זה לכל חלק בטרילוגיה (למה חייבים טרילוגיות בז'אנר הזה? אי אפשר לקרוא לזה 'רוצח' חלק א' ב' ו- ג'?) ושמות כמה מהדמויות השתנו במהלך הספר- הספר התחיל בתרגום של שמות כל הדמויות לעברית ובאיזשהו שלב באמצע חלק מהן פתאום קיבלו חזרה את השמות הלועזיים. להגנתם של המתרגמים אפשר לומר שככל הנראה הם עבדים. נחזור לעניין תרגום הסיפור הספציפי הזה- השפה גבוהה מספיק בשביל לכבד אותי ולתת מקום לדמיון, וזה ממש נחמד.

הסיפור עצמו נראה כמו משהו שנפל בעריכה של ספר אחר. הסיפור מתמקד ביחסים הפנימיים שבין המכשפות, עם גיבורות שמופיעות גם בספרים אחרים של טרי פראצ'ט. בספרים האחרים אפשר למצוא התמקדות כזו בקטעים בהם יש הפוגה מן העלילה, אקספוזיציה או בניית מתח. כאן זה המרכז. במקביל, היה מינון נמוך במיוחד של הרפתקאות. תמיד חשבתי שההרפתקאות הוא המרכיב המשני בחשיבותו בספרים האלה, אחרי הביקורת השנונה על טבע האדם והחברה, אבל מסתבר שקצת קשה לי בלי המרכיב הזה. זה נראה כמו רכילות על חיי השגרה של הגיבורות יותר מאשר הסיפור המרכזי שראוי שיסופר. למרות זאת, הדמויות שובות לב, מופרכות ואמיתיות מאוד בו זמנית, שפשוט הלב מתרחב.

ציטוט קטן, שמתכתב קלות עם שם הבלוג שלי:

"אולי היו מנהגים שאפילו סבתא וות'רווקס [רוח שעווה] לא תפר, אחרי הכל. אפילו אם מישהו היה האויב הכי גרוע שלך, עדיין הזמנת אותו פנימה והצעת לו תה ועוגיות. למעשה, ככל שהאויב היה גרוע יותר, כך טרחת להוציא את כלי ההגשה המשובחים יותר והקפדת על איכות העוגיות. את עשויה לאחל להם גיהנום שחור אחר כך, אבל כל זמן שהם היו תחת הגג שלך האכלת אותם עד שהתפקעו…"

עד כאן על הסיפור עצמו. זום אאוט קטן לקובץ הסיפורים כולו- מדובר בטעימות- סיפורים קצרים שנכתבו ברוחן של סדרות פנטזיה עבות כרס. קצת היה לי קשה להיכנס לעולמן של סדרות פנטזיה שלא קראתי. נדמה לי שהספר הזה מיועד למי שכבר קרא את כל סדרות הפנטזיה האלה ויודע על מה מדובר.לא הצלחתי לקרוא את שאר הסיפורים.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה איזה כיף, ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מה אני קוראת (14)

  1. חתול הגיב:

    בהחלט ספר משובח. וטרי פראצ'ט לא צריך את השבחים שלי.
    דווקא אהבתי גם סיפורים מסדרות שלא קראתי וגם לא תורגמו לעברית (למשל הסיפור של קארד).
    אלו סדרות יש שם שלא קראת? רובן מפורסמות אצל אוהבי הז'אנר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s