למה ואיך להקריב קרבנות

כתבתי רשמים מלימוד פרשת השבוע בבית המדרש שלי. הנושא הוא למה ואיך להקריב קרבנות, נושא שרב הדתיים המודרניים מתחבטים בו חיבוטים קשים. אף פעם לא התחברתי לפרשת ויקרא, וזו היתה הזדמנות טובה לנסות. מי שרוצה להתחבט איתי מוזמן לקרוא מה שכתבתי שם.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה ספרים, פרשת השבוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על למה ואיך להקריב קרבנות

  1. יחזקאל הגיב:

    אם את לא צמחונית (הרי את השלמים והחטאת הבנת), מה הבעיה בעולה או חטאת פנימית הנשרפת? למה בשביל לאכול בשר זה טוב ובשביל לקיים את מצוות השם – לא? גם את יריעות המשכן, שומו שמים, עשו מעורות.

  2. אפרת הגיב:

    פינגווין- תודה. נראה לי שלא חסר לי מידע אלא חסרה משמעות.
    יחזקאל- הבעיה שלי היא אכן רק עם הקרבנות הנשרפים לגמרי. קשה לי להבין איך שורפים חיה ולא עושים ממנה שום דבר חוץ מאפר, דם ועשן, לכן אין לי בעיה עם הרג חיות לשם אכילה ושימוש בעור אבל קשה לי עם הרג לשם שריפה והזאה בלבד.
    אין לי בעיה עם קיום מצוות השם. אני איתו. אבל תדמיין מישהו שאתה אוהב, נגיד- אשתך או ההורים, נניח הם אומרים לך לעשות משהו, באופן שאינו משתמע לשתי פנים. זה דבר אחד לקיים מתוך הבנה או הזדהות, או שלפחות אתה חושב שאתה יודע מה הכוונה, ודבר אחר לקיים מתוך חוסר הבנה, רק מתוך המחוייבות לקשר (ולפעמים באמת זה מה שעושים). והעניין מתחזק יותר לאור הרצון להדבק במידותיו של האל- המצוות, כך אני מבינה, משקפות מידות. אני מרגישה אחריות לגלות מהן ולנסות לאמץ.

  3. יחזקאל הגיב:

    טוב, אז השאלה היא בכלל על מטרת הקרבנות, גם על שלמים. את בוודאי מכירה את הדעות השונות, רמב"ם, רמב"ן ועוד.

    ברגע שמסכימים על עצם הרעיון של קרבן, כנראה שהשאלה שלך היא למה לשרוף סתם את הבשר. מילא בחטאת ואשם, למשל, שהכוהנים נהנים מהבשר, אבל מה עם העולה וחטאות פנימיות.

    ביום ה', בשיעור השבועי בו אני משתתף, העלו את הרעיון שמכיוון שעולה באה בנדבה, זה לא מנומס מצד המקבל שיקח את המתנה ויחלק למשרתיו אלא ראוי שיקנה כולה לעצמו. לעומת זאת, בחטאת ואשם, זה "קנס" על העבירה ועם הקנס השליט יכול לעשות מה שהוא רוצה, כולל לחלק למשרתיו שיהנו ממנו.

    על חטאות פנימיות ראיתי השבת שהספורנו מעיר שלגודל חשיבות הכוהן הגדול לא ראוי שיאכלו את חטאתו. אני מניח שאותו רעיון מתאים גם לחטאת הקהל.

    נראה לי לפתח קצת את הרעיון של הספורנו בכיוון של הרעיון מהשיעור: את הקנס שהוצרך לשלם החשוב שבשרי המלך, לא ראוי לחלק לשאר השרים, כביכול מתכבדים הם בקלונו. באופן דומה, חטאת הקהל, שבעצם היא חטאת של הסנהדרין, כל חשובי הרבנים של הדור "פישלו", לא ראוי שמישהו יהנה מהקנס הזה ויתכבד בקלונם.

    אגב, מעניין שגם פר ושעיר של יו"כ נשרפים כמו חטאות אלה, וכן שמתן הדמים די דומה, הזאה על הפרוכת ומזבח הזהב. ההבדל היחיד הוא שביו"כ גם נכנסים עם הדם לקודש הקדשים ומזים שם. צריך לחשוב על זה.

  4. אפרת הגיב:

    יחזקאל- ההסבר שהבאת מרתק, ולא שמעתי אותו אף פעם (למרות שנראה לי ששמעתי הרבה). אני צריכה לחשוב על זה עוד ולראות אם הוא מתיישב גם על הלב. תודה.

  5. יחזקאל הגיב:

    ("ראוי שיקנה", צ"ל "שיקחנה" ויש איזה פסיק או שנים מיותרים, כנראה.)

  6. אורן הגיב:

    יחזקאל –
    אני לא אוהב את כל הדיבורים האלה על הנימוס. אלוהים הוא לא בן אדם וביננו – הוא גם לא מי-יודע-מה מנומס. הסברי הנימוס זו מין השלכה של התנהגות אנושית וזה בוודאי פסול, מה גם שאם עולה לא הייתה עולה כליל אלא מחולקת לכהנים אז היה בשיעור שלך מי שמסביר "תראו איזו נדיבות מגלה הקב"ה שמחלק את המתנות שלו גם למשרתיו בעוד מלך בשר ודם שומר את אוצרותיו לעצמו"…

    באופן אישי אני אעשה הכל בשביל לא להביא קורבנות. אני אפילו שוקל להפסיק לחטוא (אל דאגה, לא מעכשיו, רק אם בית המקדש יבנה).

  7. יחזקאל הגיב:

    אורן,
    קח את נימוס במשמעות היוונית המקורית (עכ"פ לפי איך שזה מופיע במקורות: עלת לקרתא – הלך בנימוסה). אתה טוען שכל המצוות הן חוקים וזהו? אין מקום לחפש משמעות, רעיונות וטעמי המצוות? זו גישה מקובלת. אבל יש גם גישה שאומרת שאמור להיות טעם לכל מצווה או לפחות לרובן, לכן יש טעם (אה, איזה כפלשון) לחפש אחריו.

  8. אורן הגיב:

    יחזקאל –
    אבל הנימוס עליו דיבר החבר שלך הוא לא הנימוס מהמקורות אלא נימוס במשמעות המודרנית.
    לגבי טעמי המצוות – עוד לא גיבשתי דעה אם יש או אין, אבל אני בהחלט יכול לקבל את הטענה שאין (כלומר שאנחנו לא מסוגלים ולא נהיה מסוגלים להבין אותם). בכל אופן – גם אם נחפש טעמים למצוות – אלו צריכים להיות טעמים טבעיים ולא סינטטיים.

  9. יחזקאל הגיב:

    על הנימוס: ברור, זה סתם היה בשביל השעשוע הלשוני.

    על הטעם: סינטטי כאן הוא לא משהו מוחלט, זה משהו של הרגשה. אתה מרגיש שזה סינטטי, אני מרגיש שזה הסבר יפה, אני לא טוען שהוא אמת ודאית אבל כן חושב שזה הסבר אפשרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s