שוב ביקורת מסעדות, שוב מרק בטטה בתמול שלשום, אבל אדם אינו טובל לעולם באותו נהר פעמיים. מאז פעם שעברה הם הספיקו להיפטר מהתפריטים הזמניים ולהדפיס חדשים עם מחירים גבוהים יותר. לפחות עכשיו זה מודפס וזו תהיה השקעה להעלות מחירים שוב… המרק בטטה השתנה לבלי הכר. צריך להיות חוק כזה שמחייב מסעדות לקרוא למנות בשם שונה אם הן כבר לא אותה מנה כמו שהן היו קודם.במיוחד אם מוסיפים למנה שלך זנגביל.
אני מרגישה שהגעתי לסיומה של תקופה. אני לא יכולה עוד לאכול את המרק בטטה הרגיל שלי, ואני אאלץ למצוא לי מנה חדשה. כאן מגיע היתרון הגדול שלי בתור מבקרת מסעדות- בניגוד לשאר מבקרי המסעדות, שאוהבים חידושים ומקוריות, אני מייצגת את האדם הפשוט שכל מה שהוא רוצה זה לאכול באותו מקום את אותו דבר. זה פלח גדול באוכלוסיה ואסור לזלזל בנו.
חוץ ממשבר המרק בטטה, היה גם משבר הפלייסמאט (הנייר הזה שעליו מניחים את הצלחת). על הפלייסמאט לא היו שום ציטוטים מספרים, שום חידות, רק פרסומת דלוחה לאתר אינטרנט שלהם. מי אתם ומה עשיתם לתמול שלשום האמיתי?
אבל בסך הכל היה נפלא. יצאתי עם בחור מקסים, וכשהילדים לא בסביבה מסתבר שאפשר לפתח איתו שיחה מרתקת. זה כשל שאף פעם לא הבנתי בביקורת מסעדות- המסעדה תמיד תראה הרבה יותר נעימה כשהולכים אליה עם אנשים שאוהבים. פתאום לא שומעים את כל האמריקאים שהשתלטו בפטפוטים באנגלית על כל המוסיקה שאהבת, לא שמים לב לזה שמישהו החליף את המרק בטטה שלך, ולכך שיד נעלמה דחפה את כל המחירים למעלה.
לסיכום ביקורת המסעדות: אם יש לכן יומולדת- לכו למסעדות. הן אחלה. הכי חשוב- קחו איתכן מישהו נחמד.
(יש לי הרגשה שאני לעולם לא אצליח בתור מבקרת מסעדות)
במקום תה 
אולי לא תצליחי בתור מבקרת מסעדות, אבל אולי כן תצליחי כמבקרת מסעדות (אה, חידת כפלשון). ובוודאי שבתור בלוגרית.
תודה על הענקת התואר.
כמה מחמאות ביחד, אני מסמיקה לגמרי… ובקשר לתואר- זכית בו בכבוד, לא? הוא בא עם אחריות לשנה, ואם אתה לא מרוצה אפשר להחזיר תוך שבועיים, באריזה המקורית.
יש מקומות שאסור לשנות. צריך להוציא חוק שיגיד שמקומות טובים במיוחד הם כמו שמורות טבע. צריך לשמר. ואם משנים – צריך לקבל את אישורו של הציבור. תמולשלשום הוא אחד המקומות הכי אהובים עליי. האמת שאני לא כ"כ נהנית ללכת למסעדות, בדרך כלל הן מאכזבות. הן לא מספיק יפות ולא מספיק טעימות.
אבל תמולשלשום זה סיפור אחר.