שקר העוף לשבת

יש מודעות כאלה: "אמא, הבטחת לנו עוף לשבת" על תיבות גדולות בירושלים שמיועדות לאיסוף שוטף של מצרכים לצדקה. שמעתי אמא וילד מדברים ברחוב. הילד הקריא מן התיבה והאמא לא הבינה שהוא מקריא, וענתה לו בפליאה: בקושי אתה אוכל את העוף שאני מכינה לך, מה 'הבטחת לנו'. זה גרם לי להבין למה אני לא מתחברת לסיסמא הזו. מלבד העובדה הפשוטה שאי אפשר לשים עוף בתיבות איסוף כאלה כי הוא יתקלקל (למרות שאם האמא חוסכת על מצרכים אחרים יהיה לה בעקיפין גם כסף לעוף), ילדים לא באמת זוכרים אם מבטיחים להם עוף לשבת. וצריך להיות די מנותק מהמציאות בשביל להבטיח לילדים דווקא עוף לשבת. ילדים לא אוהבים עוף. הם אוהבים פחמימות, בעיקר סוכר. ילדים יכולים להגיד "אמא הבטחת לנו סוכריות", או "אמא הבטחת לנו מסטיק", אבל אף אמא לא מבטיחה לילד עוף.

אז מי אמר אמא הבטחת לנו עוף לשבת? כנראה שזו השלכה. האמא הבטיחה לילדים בליבה עוף לשבת, והיא כבר מדמיינת את הילדים גובים את ההבטחה, ואנחנו מדמיינים במקביל איך הילדים דורשים את העוף שלהם. אני לא אוהבת דימויים לא אותנטיים וקשה לי להתחבר אליהם. בכל מקרה- צדקה זה דבר טוב, גם אם מציגים מצגי שווא בדרך.

(זה שאני יורדת על ארגוני צדקה זה אומר שהגעתי לשפל המדרגה, נכון?)

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אוכל, כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על שקר העוף לשבת

  1. יחזקאל הגיב:

    אני מניח שזה כמו בבדיחה על ישראלי, רוסי ואמריקאי שעוברים ליד מסעדה ושומעים את המלצר אומר לאחד הסועדים: "סליחה, יש מחסור בבשר".
    האמריקאי תמה: "מה זה מחסור"?
    הרוסי: "מה זה בשר"?
    הישראלי: "מה זה סליחה"?

    ב"ה שאנחנו לא מכירים כזה מצב, אבל יש משפחות שארוחת צהרים חמה הכוונה שאמא מכינה חביתה, או מקסימום פתיתים. עוף יש רק לשבת, וגם זה תלוי במצב הארנק או סלי התרומות. במשפחות כאלה, רח"ל, אני די בטוח שהילדים אוכלים הכל, מה שרק יגישו להם.

    ונקווה שיקויים בנו: "אפס, כי לא יהיה בך אביון".

  2. שרון הגיב:

    אוף. הנה הלך המיתוס. ואני דווקא תמיד רציתי נורא לשים להם שם בפנוכו עוף טוב כזה. בגריל. ממולא באורז עם צימוקים ושקדים. יו קנואו.

    כן כן, אני לא קמצנית שזורקת לתיבה סתם עוף קפוא כזה מהסופר.

  3. אפרת הגיב:

    אני מכירה משפחות עניות. מכירה כמה משפחות עם מודעות נמוכה לתזונה. האמא (חד הוריות, כן?) מעדיפה כמה שיותר "פינוקים" לילדים- ממתקים, מעדן חלב (כאילו שערימת הסוכר הזו בריאה), ממתקים שמצורף אליהם קלף או צעצוע מתנה לילדים שיהפוך אותם לפופולרים יותר עם החברים. במחיר של עוף אפשר לקנות 6 חטיפים כאלה, 6 הבטחות שאפשר להבטיח לילדים ולקבל את תמורתן בחיבת ילדים אין סופית. האמא עצמה חיה על לחם וחומוס. בישראל, אם אני זוכרת נכון, ל 90 אחוז מהמשפחות יש מנוי לטלוויזיה בלווין או כבלים. מנוי שעולה יותר ממאה שקלים לחודש, מחיר של עוף לארבע שבתות למשפחה קטנה. סדרי העדיפויות המעוותים שחברת הצריכה מוכרת לנו הם אלה שהורגים אותנו מרעב. הילדים הם לא היחידים שלא מחזיקים ממישהו שמבטיח עוף. גם ההורים לא מחזיקים מעוף מי יודע מה.
    שמעתי בחיי את המשפט "הייתה רק קלמנטינה במקרר הבוקר, ולא בא לי קלמנטינה". האבא של המתוקה שאמרה לי אותו הפך לנכה והיה גאה מדי מכדי לפנות אל לשכת הרווחה- שוב מקרה של סדרי עדיפויות שונים משלי.
    ראיתי גם ילדים שאוכלים הכל, ומחפשים בעיקר אוכל מזין. בעיקר ילדים בגיל תיכון, שמרגישים אחראים על האחים הקטנים שלהם. אני לא חושבת שזה הטיפוס הרווח.
    אני רוצה להדגיש שזו לא ביקורת על העניים. האחריות מוטלת על החברה כולה, וגם עלי, לבושתי. "אפס, כי לא יהיה בך אביון" זו מצווה.
    והלוואי שיקויים בנו "אמא, הבטחת לנו עוף לשבת", שלאדם הכי עני תהיה מודעות תזונתית כמו שהעשירים בינינו יכולים להרשות לעצמם לקנות…

  4. אפרת הגיב:

    שרון- מה גם בתל אביב יש כזה? ואני חשבתי שיש רק בירושלים… אף פעם לא שמתי שם כלום. אולי אני אנסה פעם (לא עוף עם צימוקים), כדי לכפר על ההשמצות כאן.

  5. טליה הגיב:

    גם אני תמיד חשבתי שהסלוגן הזה הוא קצת פתאטי ..במיוחד בהתחשב בעובדה שהמון אנשים אוכלים ארוחות חלביות בשבת..
    זה נחמד שאת רושמת את רצף המחשבות שלך ..לא חושבת שזה שפל המדרגה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s