שקשוקה מחומרים ממוחזרים

ראיתי כרגע סרטון שערוך בשיטת שיטת השקשוקה: כמה עובדות, כמה תצלומים, קצת מידע מיותר וצבעוני, הכפשה גורפת ללא מתן הזדמנות הולמת לתגובה, הגחכה של ה"רשע", הנחה מצחיקה כזו שכל מסמך כתוב שמצולם כנראה מחזק את הטענה המרכזית, דמגוגיה בגרוש וכאלה. אני ממש מקווה שזו אפיזודה חולפת בהווי התרבותי שלנו ולא תחילתה של אופנה. ראיתי פיסה מהסרט שיטת השקשוקה, ועם כל ההערכה שלי לתחקיר, לעבודה הקשה ולמעורבות האישית בנושאים הנוגעים לכלל, אני חושבת שהסרט מדרדר את תרבות הדיון, מטשטש את ההבדל בין טיעון לדמגוגיה זולה, ומשדר מסר כללי של חוצפה ועזות כנגד אחרים. גם אם במקרה בסרט הזה ה"רשע" היה באמת רשע, וגם בחיקוי (מבחינת הסגנון) שקישרתי אליו קודם, שיח כזה הוא שיח שמחלחל, ומחר אנחנו עלולים לדבר ככה על בעל החנות מעבר לרחוב או על חבר שהציק לנו.

אני מקווה שהתנועה הירוקה לא קשורים לסרטון הזה. אם כן הוא מוריד את קרנם בעיני.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, סוציולוגיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על שקשוקה מחומרים ממוחזרים

  1. יאיר הגיב:

    התנועה הירוקה לא קשורה לסרט הזה. באופן כללי הוחלט בתנועה הירוקה – מימד לא ללכת נגד הירוקים אלא בעיקר להציג את עצמם כתנועה הסביבתית, למרות המחיר הפוליטי כי מתחרים על חלק מאותם קולות.
    מה שכן יכול להיות שזה קמפיין עצמאי שעשו אנשים שתומכים בתנועה הירוקה, אך אז הם עשו זאת על דעת עצמם.
    אני נוטה מאוד להסכים עם מה שאת כותבת על הסגנון התרבותי, לצערי ערוץ 2 מלא ב"תחקירים" מהסגנון הזה כולל תוכנית שנחשבת לרצינית ביותר "עובדה". זה באמת עצוב כמות הדמגוגיה שאנחנו סופגים.

  2. ראיתי את הסרטון הזה והצטערתי על זה מאוד.

    אני מנסה לאט לאט ללמוד את ספר "חפץ חיים", וכפי שאת בוודאי יודעת כתוב שם בבירור: לשון הרע אסור לא רק לספר, אלא גם לשמוע; ולשון הרע זה עדיין לשון הרע, גם אם מדובר בדברי אמת. (תקני אותי אם אני טועה בניסוח.) גם מי שאינו דתי יכול לאמץ לעצמו את ההחמרה הזאת.

    אז לא אכפת לי אפילו אם מה שהסרטון הזה אומר הוא דברי אמת – אני מעדיף פשוט לשכוח שראיתי אותו.

  3. אפרת הגיב:

    אמיר- הנטיה ללכת בעקבות החפץ חיים מאוד מכובדת בעיני. אם לבך מושך לשם- אשריך.
    אני אישית חושבת שההחמרה בענייני לשון הרע מתאימה לבחורי ישיבות, אבל צריכה כמה סייגים בנוגע לנשים ופוליטיקה. לשון הרע, כלומר- להגיד את האמת על מישהו אחר- הוא הדלק של העזרה לזולת ובתוכה ביקור חולים, עזרה ליולדות, צדקה, ניחום אבלים ועוד. כמו כן, השקיפות בפוליטיקה מחייבת שכל פיסת רכילות הנוגעת לתפקוד האדם בתור ח"כ תגיע לכולם. בפוסט הזה אני מתנגדת לדרך שבה מועבר המידע, שהיא נוראית. באופן כללי אסור, בעיני, להעביר מידע אם העברת המידע תורמת לאגו או נעשית בדרך מגעילה כמו בדוגמאות שהבאתי למעלה.
    שאלוהים יסלח לי אם אני לא מתכוונת לשם שמים בלשון הרע שלי. אמן.

  4. יחזקאל הגיב:

    החפץ חיים טורח להזכיר שאחת משיטות היצר היא להראות לאדם כאילו הכל אסור ולייאש אותו לגמרי מלשמור על לשונו.

    מידע *רלוונטי* על אישי ציבור זו לשון הרע לתועלת, ובמקרים רבים, למרבה הצער, גם בבחינת "מפרסמים את החנפים", ולכן ברוב המקרים מותר לספרו.

    מצד השומע, כפי שציין אמיר, אסור להאמין, אבל מותר (ובמקרים כאלו גם צריך) לחוש שמא הדבר נכון, (משהו בבחינת "כבדהו וחשדהו"), ולכן צריך לעשות את השיקול.

    בל נשכח שלא חסרים מצבים בהם יש גם את ההיתר של "באפי תלתא", כלומר דבר שמפורסם לכל, למרות שיש כל מיני סייגים להיתר זה.

  5. פינגבאק: מי רוצה כסף? « במקום תה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s