לדון את כל אדם

לימוד חדש בתורה מוכרת של רבי נחמן. סיכום הלימוד בבית המדרש.

"דע, כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות. ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויוכל להשיבו בתשובה".

דע כי צריך לדון את כל אדם. צריך לדון את כל אדם! חובה לדון את כל אדם. אי אפשר לומר- הוא בשלו ואני בשלי. אי אפשר לומר- אני שמאלנית והוא ימני, אני דתית והיא חילונית. חובה להתערב בעינייני הזולת- ערבות הדדית דורשת התערבות הדדית. לברר את הראיות. לבדוק את עמדתו מכל צדדיה. רבי נחמן לא מאפשר הימנעות משיפוטיות.

אבל! רבי נחמן כבר יודע את גזר הדין. כף זכות. האם זה לא משפט כשידוע כבר גזר הדין? שלא כמו במשפט רגיל, מה שעומד לדיון כאן הוא לא מעשה ספציפי אלא כל אדם- כל האדם. כששופטים אדם שלם גזר הדין ידוע מראש כי לכל אדם יש תפקיד.

ואפילו מי שהוא רשע גמור- האדם הכי רשע יש לו מקום, או שצריך לחפש ולמצוא לו איזה מקום. אם הוא רשע גמור, איך אפשר למצוא בו טוב? או שגמור היא חוות דעת לא מדוייקת שלי, או שהוא באמת רשע גמור, אבל אין כל הבטחה שהוא יישאר רשע גמור גם בדקה הבאה. הכל יכול להתהפךברגע. ההתחלה לא מעידה על הסוף. בחלקה השני של התורה ר' נחמן ממשיך:

"וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו… כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב, ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב… רואה שגם המצווה והדבר שבקדושה שזכה לעשות הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה, עם כל זה איך אפשר שלא יהיה באותה המצווה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב".

עוד יותר קשה לדון לכף זכות את עצמך, קל ליפול ליאוש, אבל המחשבה שברגע הבא תמיד יש לנו זכות בחירה יכולה להקל על הקבלה העצמית, הסליחה לעצמי והתיקון.

כשדנים אדם לכף זכות ומתייחסים אליו כאל בעל נקודה טובה הצורך של האדם השני לקבל אישור מאיתנו, להתאים עצמו לדרישות החברה, למלא תפקיד חיוני מושך אותו אל עבר הנקודה הטובה שמצאנו בו, גורם לו לחזק ולהעצים אותה.

מעט טוב- אין צורך שהאדם בכללותו יהיה כליל השלמות. מספיק שהוא ממלא איזשהוא תפקיד בצורה טובה. יש כאן ניגוד חריף לציפיות של החברה מהאדם בחברה המודרנית. הציפיות מהאדם, במציאות שלנו, הן שיהיה טוב בהכל- אני צריכה גם לפרנס וגם להיות אמא וגם עקרת בית וגם אינטלקטואלית. בנוסף, יש מדרג חמור של הדברים שטוב להיות- עדיף, באופן מוחלט, להיות עורך דין על פני מנקה רחובות- ללא קשר לנטייתך האישית או הכשרון שלך. והדרישה הזו היא חרב פיפיות- אם אני לא הכל- אני כלום. החברה אומרת לי- את מיותרת, אין לך מקום, ומשאירה אותי להיאבק על מקומי כאדם שיש בו מעט טוב. התפיסה של מעט טוב מאפשרת להיות טוב במשהו, לא בכל דבר. אני עומדת מול אדם אחר ולא מחפשת בו הסכמה לכל מה שאני חושבת, או שותפות מוחלטת בכל משימה העומדת בפני שנינו. אני דורשת ממנו רק מעט טוב- שיהיה טוב במשהו. אני לא מנסה להפוך את החברים שלי לדתיים כמוני אלא למצוא אצלם רוח טובה, כוונה טובה, קיום מצוות שלא לשם שמים, או כן לשם שמים בלי לקרוא לזה לשם שמים. על ידי כך אני נותנת להם מקום, מקום של עושי חסד, של תמימים (במובן הטוב), של משוררים או אנשי מעשה, כל אחד על פי מידתו.

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על לדון את כל אדם

  1. eyalweich הגיב:

    איבדתי אותך בחלק האחרון, האם טוב הוא במובן מוסרי או טוב במובן מוכשר?

  2. אביגיל הגיב:

    אפרתוש, אולי אני קצת גולשת, אבל השאלה של לדון את עצמך לכף זכות זה משהו שמטריד אותי כל הזמן (זה בניגוד לחינוך שלי כפי שסבתי שתחיה אמרה לדודתי "מה שטוב צריך להיות כך ומה שרע צריך שאני אגיד לך, שתוכלי לתקן" ) קראתי בספר של רב שאיני זוכרת את שמו שכשאדם חוזר בתשובה אסור לו להתחרט על העבר שלו, וזה מילא אותי בפליאה, הרי מראש כשרוצים לשנות משהו מתחרטים על מה שהיה קודם, אבל הרב הזה שלל זאת וכתב שצריך לחזור בתשובה מתוך רצון לטוב ולא חרטה על הרע. בהמשך הוא דיבר על כך שכשרוצים לעשות את הטוב יצר הרע מתחזק וככל שהאדם ינסה להתגבר עליו יהיה לו קשה יותר כי הוא יתעסק ברע ולעומת את אם הוא יתעלם ופשוט יפנה את אפיקיו למקום טוב באותו הזמן ולא יתייחס למחשבותיו הרעות יהיה לו קל יותר להתגבר על הרע . בחיים שלי אני רואה שזה כך פעמים רבות, כשאני מקשיבה לקול שבי שמפקפק בכוונותי הטובות ואומר לי לשם מה כל זה ומימלא אדם טוב באמת- אני לא אהיה, קשה לי להתגבר עליו וכל מה שאני עושה נצבע ברגשות וכוונות מכוערות לעומת זאת אם אני חושבת על משהו טוב שאני עושה או תכונה טובה בעצמי קל יותר להמשיך
    נראה לי שכל אדם צריך לבחון את עצמו ואת דרכו כל הזמן בשביל לא לתעות, אבל חשוב לדון את עצמך לכף זכות, "עשיתי כך וכך בעבר ומעכשיו אני רוצה אחרת" וזה בסדר. יש דברים שהם אל-חזור, אבל הם בונים רבדים שונים בהבנה שלי של טוב ורע ואם יש מעשים שאין לי איך לתקן אותם אני אדע להזהר מהם כפליים. אם את זוכרת את המשל עם החזרה בתשובה של האישה עם האבן הכבדה האחת שקל להחזיר אותה למקומה והאישה עם האבנים הקלות הרבות שקשה להחזיר אותן למקומן, תמיד בסופו נשארתי עם השאלה מה תעשה אותה אישה שאין לה איך להחזיר את אבניה? נראה לי כי הדרך היחידה היא לשאת את האבנים הללו כל הזמן איתי ובאמצעותן לזכור ולהזהר מאבנים קטנות שלא ייתווספו.
    טוב חלאס עם הפלסף
    לא מתאים לי
    אביגיל

  3. יוליה הגיב:

    אני מאוד אוהבת את בכף זכות.
    אבל אני חושבת שצריך לא להתבלבל בין הכף זכות ללחי השניה. לפעמים אני מרגישה שזה נושא שטעון בירור.
    המעט טוב נשאר מעט. עדיין צריך לחזור בתשובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s