כשהתותחים רועמים, המוזות ממש מתביישות

כאילו, יש מלחמה בחוץ, איך אפשר לכתוב על (הכניסו כאן נושא אחד, כל נושא, מהרגילים בבלוג הזה) בזמן כזה? תושבי שדרות, וגם באר שבע, וגם גדרה אשדוד ואשקלון מתייבשים במקלטים וכל מה שיש לך בראש זה (הכניסו כאן את אותו נושא שהיה קודם)? והמוזות האלה, נשבעת לכם, לא סותמות את הפה: תכתבי על זה, תכתבי על זה, על חינוך, על בריאות, על החורף. ניסיתי לתת להן טוויטר במתנה (כאן מימין, שברי מחשבות, אפשר לדפדף ביניהן), שיביעו את עצמן, שיוציאו אנרגיות. כלום. פחות מפוסט לא מספק אותן. אז הנה לכם: פוסט על מוזות בשעת מלחמה, שיגלוש לו מעדנות אל הלא נודע, כנראה שיעבור בהרהורים על ההבדל בין מוזות אשכנזיות לספרדיות, ויסתיים באנחת רווחה: הנה, הוצאנו את זה מהמערכת, דיברנו על איזה פדיחות זה לכתוב על זוטות בשעת מלחמה, עכשיו כשהודינו בזה, אפשר לכתוב על זוטות בשטף כאילו אין מחר, הרי התנצלנו מראש ואף ניתחנו באריכות (זו אנחת רווחה ארוכה במיוחד. צריך להתרכז טוב כדי להכניס את כל המשפט הזה לאנחת רווחה אחת, בלי שיגלוש שום דבר מהצדדים).

אז למה בעצם המוזות לא כל כך בעניין המלחמה? התשובה היא, שמדובר בתסריט לא כתוב. מדובר במציאות המורכבת, חסרת קומפוזיציה, חסרת פרספקטיבה. טרי פראצ'ט כתב בספר "מכשפות בחוץ לארץ" על ישויות שהן סיפורים שמתערבלות להן בחלל כמו רוח בלי גוף ומתלבשות על מציאות קיימת, מכוונות אותה לנתיב סיפורי מסוים אין לי כאן את הציטוט המדויק אבל הוא כתב משהו כמו "כעת כבר כמעט בלתי אפשרי, עבור בנו הצעיר של המלך, להיכשל במשימה בה נכשלו אחיו הגדולים". קל לנו הרבה יותר לקלוט ולהגדיר את המציאות שסביבנו בנרטיבים קיימים, וזה בסדר, אבל אל לנו לטעות ולחשוב כי מדובר בהתבוננות פקוחת עניים על המציאות. בענייני מלחמה יש מעט נרטיבים, והם שחוקים ורחוקים כל כך מלהביע את המורכבות שבמלחמה שאנחנו מתביישים לומר אותם לעצמנו בקול. "מעטים מול רבים"- סיפרו את זה כבר. שיקרו על זה כבר, עיוותו את זה כבר. כל אחד היום מזהה את עצמו עם המעטים, שמנצחים באופן פלאי את הרבים, בלה בלה בלה, ספרו לי משהו עם יותר בשר על המלחמה, אל תמכרו לי את הסיפור העבש הזה שוב. "המלחמה היא רעה, השלום טוב, עשו אהבה ולא מלחמה"- מה אתם אומרים? באמת? איך זה שמעולם איש לא אמר כמילים האלה? אתם בטוחים? איזה רעיון גאוני! אני רצה לעזה לספר על זה לחברים.

כתבתי פעם על כך שקשה להכניס את העירוניות ואת המודרנה, וטכנולוגיה בפרט, לתוך השירה. קל יותר לכתוב שירה על מעיינות מאשר על פלאפונים. נראה לי שעם המלחמה זה אותו דבר. יכול להיות שזה בגלל שיש יותר קדושה, יותר רוחניות במעיינות, בטבע, באהבה. יכול להיות ששורש העניין הוא בהפרדה חמורה בין החול לקודש, בין רוח לחומר, הפרדה שכופה עלינו את העיסוק במיון וסיווג. השערה יותר מתקבלת על הדעת, בעיני (למרות שבכל ההשערות האלה יש משהו), היא שעולם הסמלים לא מצליח להדביק את הקצב של המודרנה.

נראה לי שיש הבדל מאוד גדול בין עולם הסמלים שנבנה סביב המודרנה בתרבות של יהודים ממשפחות שעלו מארצות ערב לבין עולם הסמלים שנבנה סביבה בתרבות של יהודים ממשפחות שעלו מאירופה. באירופה היתה התנגשות חמורה יותר בין הקהילה היהודית לבין המודרנה- המודרנה הביאה עמה גם חילון וגם שבר עמוק מאוד עם המסורת. היא נתפסה כעולם ערכים שלם ולא כשכלול טכני נטול משמעות ערכית. עולם המושגים האשכנזי גם כלל נטיה מוקדמת לכיוון הפרדת הרוח מהחומר ובוז לחומרי. בארצות ערב המודרנה התקבלה ביתר קלות בתוך הקהילה היהודית. היא לא יצרה את אותו שבר. הקולוניאליזם גרם למודרנה להיראות כמו אירופאיות, תכונה שיהודים בצפון אפריקה רצו לאמץ ולהזדהות אתה. אצל היהודים בארצות ערב היה נפוץ יותר שלמנהיגים דתיים יש, במקביל, גם מקצוע חילוני לחלוטין, בעוד אצל האירופאים רבנים התפרנסו בעיקר מן הרבנות. ניתן לראות את ההבדלים בגישות במערכות החינוך של אז, יהודי ארצות ערב שילבו את מקצועות החול ביתר קלות בתוך מערכת החינוך בעוד שבאירופה ניסו להסתגר ולהמשיך במבנה המסורתי של בית הספר.

השתלשלות העניינים הביאה לכך שאשכנזים הם עשירים יותר, ובצירוף עם הנטיה הבסיסית שלהם כלפי המערב הנגישות שלהם לטכנולוגיה גבוהה יותר, מראש. אם מנסים לצמצם את ההשפעות האלה, נראה לי שבאופן כללי מזרחיים מחוברים יותר, כמשתמשים, לטכנולוגיה שלהם. היא יותר מוטמעת בזהות שלהם. יש יותר מחבקי עצים- טכנופובים- לא רואים טלויזיה- לא הולכים עם פלאפון (ה' ירחם) בקרב האשכנזים. ואם נשים לב לענייני התרבות, ולשירה בפרט- בשירים מזרחיים מודרניים יש יותר טכנולוגיה. בעוד בשירה האשכנזית מככבים עדין האביר על הסוס, מכתבים (אמיתיים, על נייר) וכאלה בתיאור היחסים הבין אישיים למשל, בשירה המזרחית כבר הפנימו מזמן מציאות של מכוניות וטלפונים. בשירים מזרחיים, אגב, יש גם התייחסות נרחבת יותר לכסף, עוד תחום שהפולנים לא מדברים עליו.

בכל ענייני הטכנולוגיה, אולי אנחנו צריכים את הכוח שהיה לרב קוק, לראות תהליך חילוני טוב ולמצוא בו את הקדושה- כמו שהוא אימץ את החלוצים החילוניים, ככה לאמץ בחום את הפלאפון, המחשב המכונית וכל שאר החלקים המודרניים בחיינו שהולכים ותופסים חלקים נרחבים יותר ממחשבותינו וזמננו. למרות שלכלול את הטלוויזיה כפי שהיא כעת בתוך עולם סמלי של קודש נראה לי מוגזם, אבל זה בגלל שיש לי קושי להבחין בין המדיום לתוכן.
נחזור לעניין המלחמה. במלחמות צריך לבנות מהר עולם סמלים טנטטיבי ולהאמין בו. זה נורא קשה, במיוחד במציאות בה הלאומיות מתפוררת וגם הציונות כבר לא קונצנזוס כמו שהיתה פעם. אם פעם היו סיפורי גבורה על המלחמה שנכנסו הישר ללב הקונצנזוס היום הם נראים כפאתוס פשיסטי. זה העניין עם מלחמות- בטווח הארוך מתברר שהמציאות היא הרבה יותר מורכבת, אלא שאם היינו מתמהמהים לעמוד על המורכבות בשעת מעשה היתה נשקפת סכנה גדולה לחיינו. לכן צריך לבנות עולם סמלים טנטטיבי שיכיל את כל הנתונים הנראים לעין בהווה, ולהיזהר לא להתמכר לעולם הסמלים הזה. אם אנחנו חפצי חיים עלינו לזהות את הרגע שבו הם בסכנה ולעמוד על נפשנו. המלחמה צריכה להסתיים ברגע שכבר לא נשקפת לנו סכנה קיומית או ברגע שניתן לפעול למען הצלתנו בדרכים ריאליות אחרות. לצערי, אין קשר בין סיום המלחמה למספר אבידות מסוים או למכסת סבל (כפי שמציגה בעיני המודעה הגדולה שבקישור למעלה, לאלה שבעד הפסקת אש עכשיו).בעולם אידאלי, מנקודת המבט של הנצח, מלחמות הן באמת שקר. אבל אין לנו נצח כרגע, ולא זמן להסתכל לאויב בעיניים לפני הפגיעה. חייבים לרשום את המשימה הזו ביומן למועד מאוחר יותר.

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, טכנולוגיה, סוציולוגיה, ספרים, עדכונים מהשטח, פמיניזם, שירים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על כשהתותחים רועמים, המוזות ממש מתביישות

  1. Lem הגיב:

    לגבי עניין המוצא – לדעתי אפשר להשליך את זה בצורה כללית על אופי האנשים הבאים מאותה העדה.
    עדות המזרח ידועות כחמות ופתוחות יותר מאשר האשכזנים המסוגרים,
    אם בגלל חינוך אירופי בתוספת פחד משינוי ואם בגלל תחושת אליטיסטיות מסויימת.
    חוסר "תכנית גיבוי" לעבודת הרב למשל יכול להביא לפחד נורא מפני השינוי הנ"ל. אם אתה אדם בעל השפעה
    אולי תנסה להשפיע על קהילתך להמנע מן הדברים האלה שאתה עצמך רואה בהם סיכון. אולי גם תשתמש בהפחדה קלה 😉
    אם אתה כן בעל מקצוע חלק מהדברים הללו אולי תפגוש או אף תצטרך לעבודתך, איך תוכל להסתייג מהם?

    וחוצמזה, אחלה פוסט, היה נעים 🙂

  2. אפרת הגיב:

    שלום LEM ותודה. פתיחות וסגירות, לדעתי, הן לא גורם אלא סימפטום של התנאים בארצות ההם, כמו אימוץ המודרנה שניסיתי לתאר כאן. בעניין הגיבוי של הרב- זה רעיון מעניין, אבל מעט ציני. ראשית, רבים מן המנהיגים הדתיים אחזו במקצועות מסורתיים שדווקא היו צפויים להיעלם או להישחק בעקבות המודרנה, כך שתוכנית הגיבוי שלהם היתה נופלת- צורפים, נגרים, חקלאים.. הם לא יכלו לראות במקצוע שלהם גיבוי. שנית, העקרון של חכם שמתפרנס מעוד משהו מאוד יפה בעיני. עד המאה השלישית, אם אני זוכרת נכון, בכלל לא היה דבר כזה אצל היהודים שתלמיד חכם יתפרנס בתור חכם. נראה לי שזה היה עניין עקרוני. זו שאלה חשובה ולא מובנת מאליה, אם צריך בכלל לקבל שכר על יצירה תרבותית.

  3. יואב רובין הגיב:

    אני מסכים לניתוח שלך לגבי ההבדלים בין התפתחות העניינים בין ה"אשכנזים" ל"יהודי ארצות ערב" אך יש לי כמה הסתייגויות או תוספות. ראשית לגבי כמה משוררי מודרנה טובים. אחד הבולטים בהם הוא ע. הלל עם "דוד שמש ואנטנה גם". ויש גם שורות גאוניות (מדכאות משהו) של חנוך לוין על המודרנה כמו למשל "אין מקום לשניים על עמוד חשמל". זהו אני מאחר לשיעור, אכתוב יותר בהמשך…

  4. יחזקאל הגיב:

    פוסט מקסים. כנראה שכשהתותחים רועמים, המוזות עובדות בקצב…

    בנוגע להתלבטות לגבי הטלויזיה, אני חושב שהתשובה פשוטה, לא חייבים לכלול כל מוצר טכנולוגי מודרני בתחומי הקדושה, בדיוק כפי שאנו מסכימים (זו דעתי, וגם את כתבת כך) שלא צריך לדחות מגבולות הקדושה באופן אוטומטי כל דבר רק בגלל שהוא חידוש מודרני.

  5. יחזקאל הגיב:

    אגב, הקישור מתחת לווידג'ט הטוויטר, כתוב בעברית, ולכן מוביל לשומקום בטוויטר. (אין לי כאן פלאש, אז רציתי לקרוא דרך האתר).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s