מופע ההנצחה

בפרומואים בגלי צהל כל הזמן מספרים על "מופע ההנצחה- בהשתתפות: ירדנה ארזי, דודו זכאי, להקת חיל החינוך, אייל חביב ולהקת קולות שלובים צור הדסה. שידור חי מאולם המופעים בקיבוץ גן שמואל"*.

אני מכריזה בזאת, לכל אוהבי ודורשי טובתי- אל תעשו לי מופע הנצחה, לעולם. אל תחשבו על זה אפילו. תודה.

יום הזיכרון הזה הפך לערב שירה, ויותר מזה- הוא עכשיו "מופע". יותר קל לי עם מופע ההנצחה של מאיר אריאל- הזדמנות מצוינת לעשות קאברים לשירים שלו. לא שהשירים שלו זקוקים לקאברים אבל כל כך הרבה זמרים רוצים לעשות קאברים למאיר אריאל שחייבים לתת להם צ'אנס. כמה קאברים אפשר כבר לעשות לרבין? מה תעשו, תחתמו עוד הסכם שלום עם ירדן? אז שרים שירים. למה? יש כמה השערות אף אחת מהן לא מוצדקת מספיק בעיני- לזכר נוער הנרות, לזכר ארץ ישראל הישנה והטובה שרבין היה חלק ממנה, כי שירה מאחדת את הלבבות בימים של פילוג או כי רבין אהב שירים. איכשהו נהייתה מסורת כזו וזהו- לא מהרהרים אחריה.

ושוב- אותם אוהבי ודורשי טובתי מהפיסקה הקודמת מוזמנים להטות אוזן ביתר תשומת לב- לא רק שאין צורך במופע (חוצפנים. מופע בלעדי. תזמינו אותי למופע עוד בחיי. זה יצא לכם יותר זול), גם אין צורך בהנצחה.

דיברנו (בבית. לא בבלוג) בשבוע שעבר על פרשת נח ועל מגדל בבל- על בוני המגדל שמטרתם היתה "נעשה לנו שם". לא הצלחתי להזדהות איתם בשום דרך. מי רוצה שם? למה? הייתן רוצות לעשות לכן שם (חוץ מיוליה, שאקסטרווגנטיות זה בטבע שלה)? שכולם יצביעו על מגדל גדול וידעו- זה- אפרת עשתה. אם כדרך אגב לפעילותי המועילה בעולם יצא שעשיתי לי שם- מילא. מקווה שאנשים ילמדו מזה דברים חיוביים. אבל סתם שם לשם שם? נראה לי מיותר. נחמד לי להיות בן אדם חולף. אם לא הייתי חולפת הייתה מוטלת עלי אחריות כל כך גדולה בכל צעד שלי, בכל מעשה- המחשבה שהכל נשאר לנצח. תחשבו איזה עול כבד הטלנו על רבין עם כל ההנצחה הזו- אנשים עוברים על כל חייו המתועדים, משפט משפט, תמונה תמונה, והופכים בהם, ומנסים ללמוד, ולשמר.

לא שאני בעד לשכוח את רבין, ובעיקר- לא לשכוח את הרצח, אבל אני חושבת שצריך לתת למתים לנוח. להגיע למקום שבו במקום לומר בהחלטיות- הוא בטח היה אומר על זה ככה- לומר כמה חבל שאין לי מושג קלוש מה הוא היה אומר על זה. כמה חבל שהוא לא פה להזכיר לנו מי הוא היה. לפעמים נדמה לי שלישעיהו ליבוביץ עושים את זה- אף פעם לא שמעתי אף אחד אומר- אין לי מושג מה ישעיהו ליבוביץ היה אומר על זה, כמה חבל שהוא לא איתנו. שמעתי מלא פעמים (יותר מדי) ישעיהו ליבוביץ היה אומר על זה ככה וישעיהו ליבוביץ היה אומר על זה אחרת. תפסיקו להיות ישעיהו ליבוביץ כל הזמן. אם יש לכם משהו מעניין לומר- תגידו אותו בשם עצמכם. תגנבו קצת. למתים אין רכוש, ואולי טוב שיגנבו להם קצת זכויות יוצרים על משפטי מפתח. הרבה יותר טוב שמישהו גונב לך את התפקיד, ממשיך את דרכך, חי אותך, מאשר שאתה נשאר לנצח כדוגמא היחידה למישהו שחשב ככה, ולכן ממשיכים לצטט אותך בנושא הזה עד סוף הדורות. זו אחת הסיבות שמגניב בעיני שסבא שלי, יבדל לחיים ארוכים, לא שומר לעצמו זכויות יוצרים על הספרים שלו. אם אתה מאמין באמת בדברים שלך ורוצה שהמידע יופץ- זו הדרך. כל האנשים שמטיפים לרוחניות, לוויתור על האגו, לוויתור על החישוב הכלכלי הצר והגשמיות נראים לי קצת צבועים בכל הקשור להפצת התורה הרוחנית שלהם בתשלום. נראה לי שיש הרבה אנשים שחיים עכשיו את סבא שלי. שאימצו אותו לגמרי. הספרים שלו הם לא מוצר צריכה, הם לא שלו יותר. הם יכולים להפוך בקלות לחלק ממך.

גלשתי קצת. עזבו את סבא שלי. רק רציתי להגיד שכל הפרומואים בגל"ץ נראים לי קצת מוגזמים ותלושים. מדברים על מופע הנצחה כאילו זה הדבר הטבעי ביותר שאפשר לעשות באזכרה של מישהו. אז לא. לא חייבים לפצוח בזמר ביום הזיכרון. אפשר גם להקריא קטעים ששווה להקריא, לומר כמה מילים לזכרו ולעשות קאברים לשלום עם ירדן.

לקריאה נוספת: עידו קינן מציג את ההודעה לעיתונות על טקס לזכר רבין של חברת החשמל, וזה הזוי כמו שזה נשמע ("זכרון ללילה הנורא ההוא בו כבה האור ונדלקו הנרות". אוי ואבוי) .

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מופע ההנצחה

  1. חתול הגיב:

    יש עוד הרבה דברים שרבין עשה והוא היה מעדיף שלא יזכרו אותם.

  2. יוליה הגיב:

    אקסטרווגנטיות ומגלומניות.

    אין לי בעיה עם סיבוב הופעות בחו"ל לזכרי, שבהם יגישו גלידה רק בטעמים שיוליה אהבה. עם כמה קאברים למשפטי "יו-איזה חמוד" תוך כדי קפיצות התלהבות עם קפיצות ומחיאות כפיים. יחלקו את רשימת הספרים שיוליה אהבה, שכמובן מאוד חשוב לקרוא. בתנאי שההפקות תהיינה מקצועיות ולא יביישו את שמי.

    לאישיות של רבין אני לא מצליחה להתחבר, ואין לי נקיפות מצפון על זה.
    והאמת שמנסים להוכיח עד כמה רבין היה נפלא לכולנו מגמד את מה שחשוב ללמוד מהרצח (לקח די פשוט, למעשה):
    אסור לרצוח גם אם משהו לא מוצא חן בעיינך ועושה (לדעתך) טעויות גורליות. וחוצמזה כדאי להיות זהירים במילים, ולהתנגד גם להתלהמויות מילוליות. זה לא אחראי להוציא קיטור, במחשבה שזה בסך הכול דיבורים ולא משנה דבר. דיבורים כאלה יכולים לתת לאנשים לגיטימציה לעשות דברים נוראיים במחשבה שהם מעיזים לעשות את מה שכולם היו רוצים. (כשלמעשה אותם כולם רק רצו לקטר ולהתלהם)
    מכיוון שאני לא מהמעריצות של רבין אין לי מושג האם רבין היה שמח לפסטיבלים לזכרו, ולא חשוב לי אם תורתו תהדד לנצח עם או בלי זכויות היוצרים. אני יכולה להבין את האנשים שאוהבים אותו שרוצים שכולם יזכרו כמה היה נפלא – אני מתפארת באנשים שאני אוהבת, ורוצה לעשות להם שם.
    חוצמזה אני חושבת שמה שלא לקחת זכויות יוצרים על תורה רוחנית זה מאוד יפה. גם על תוכנות ואתרים.

  3. efratw הגיב:

    חתול- יש עוד הרבה דברים שכל אחד עשה ומעדיף שלא יזכרו. זאת הנקודה- הנצחה זה נורא ואיום, לכל אחד.
    יולי- אעביר את ההזמנות שלך לגורמים הרלוונטיים

  4. יוליה הגיב:

    אגב, גם בטורינו הולך להיום ערב הנצחה לרבין – "האיש ופועלו". לפי העלונים והפוסטרים לא נראה לי שהם הולכים לדבר על משמעות הדמוקרטיה ופתרונות סכסוכים.
    איכשהו זה מצועצע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s