לרקוד עם הפנים

כשאני חושבת על ריקוד, ישר עולה לראש דימוי של תנועה יפה ואצילית עם היד כלפי מעלה, שבעקבותיה נמשך כל הגוף. בשבוע האחרון הגעתי למסקנה, שאם קשה לי לנשום, אני צריכה להתרכז בללמוד את הנשימה שלי. אז התחלתי לחשוב על ריקוד עם חלקים אחרים של הגוף, שאינם מובנים מאליהם ועולים לי ישירות לראש כשאני חושבת על ריקוד. התחלתי לחשוב על ריקוד עם קצות האצבעות בלבד, משהו שכבר עשיתי, אך כעניין צדדי ולא בשיא הריכוז הראוי לאצבעות שלי.

פתאום חשבתי על האפשרות לרקוד עם הפנים- התחלתי לרקוד עם הפה, העיניים, הגבות, האף. יצא ממש לא אצילי. גיליתי גם שהשרירים שלי מתעייפים מאוד בקלות- הפה שלי עובד הרבה, אבל על שרירים מסוימים, ובשרירים אחרים אני כנראה בכלל לא משתמשת. מוזר שאני יכולה לסחוב על עצמי 21 קילו (המשקל של הילדים ביחד) למשך זמן ארוך ואף לטיולים בלי להרגיש כאב, אבל אם אני מנסה לכווץ את הפה לצורה של או (בשורוק) לכמה שניות- כבל מתחילים להציק לי השרירים העצלים של הפנים שלי. נראה לכם שאם אני אתרגל את זה מספיק, בסוף יהיו לי יותר הבעות בפנים מאשר עכשיו? זה נראה לי רצוי. אולי השרירים הדפוקים האלה מכוונים לי את הפרצוף לאותן שתי הבעות כל הזמן?

באשר לנשימה- לא נראה לי שאפשר לרקוד עם הריאות, או עם איברים פנימיים בכלל. בזמן הלידה האחרונה שלי היו לי נשימות מדהימות. הרגשתי שאני אוכלת את האוויר, והתענגתי עליו מאוד. נסענו לבית החולים עם חלון המכונית פתוח, והרגשתי כמו ילד שקיבל יותר שוקולד ממה שהוא יכול לאכול- היה שם שפע של אוויר, ואכלתי ממנו בשיא המהירות, כמויות עצומות, ועדיין נשאר שם המון אויר בחוץ, צלול, בטמפרטורה הנכונה, מחכה שאקח אותו. מוזר שרק עכשיו, כמה חודשים אחרי הלידה, פתאום אני חושבת על תירגול של נשימות שלא לצורך לידה. כל כך ברור לי שאם זה היה לי טוב בלידה, הפיג כאבים וחיזק את השרירים,  בטוח שזה יעבוד גם סתם ככה על כאבים רגילים ועייפות רגילה. נראה לי שכל כך הרבה פעמים שמעתי שאומרים לי שמה שהגוף שלי צריך זה תרגול של שרירי הבטן או החזה, קפיצות או ריצות, עד ששכחתי לשאול את עצמי מה עושה לי טוב.

אחרי שהחלטתי לנשום, חשבתי שאולי יתאים לי יוגה, כי ראיתי כמה אנשי יוגה נושמים עמוק וחשבתי שאולי יוגה יכולה ללמד אותי לנשום. אני צריכה ללמוד על יוגה יותר. האינטרנט לא כל כך עזר לי. המון אתרים על יוגה הם בעצם רק פרסומת ("אינדקס" ) למורים, מכונים וחוגים ומנסים רק למכור ציוד משלים ואביזרים כאילו כל מה שבא לי זה להיות דוגמנית יוגה, או ספייסגירל\ בארבי\ בראטס יוגה ולא ללמוד לנשום. האתרים שהואילו בטובם לנדב מידע התמקדו בצילומים של בחורות רזות במיוחד בבגדים מועטים בתנוחות משונות, אבל מה שעניין אותי זה לא התנוחות אלא הנשימות, וכנראה שנשימות לא מצטלמות יפה ולא מוכרות מספיק בגדי יוגה מזרני יוגה ודיוידי יוגה, כך שלא ממש הבנתי את עניין הנשימות. הם רק כתבו "לנשום עמוק". אני בטוחה שהם יודעים יותר ומסתירים ממני. אוף, התרגלתי לקבל הכל חינם באינטרנט (הכי גרועים בקטע הזה של חוסר המידע שמצאתי הם אנשי הימימה- לא הצלחתי למצוא אף קטע מוקלד של ימימה. הם ממש רציניים בעניין של להכתיב הכל ולכתוב ביד, על נייר, עם עט, וכל הדברים המיושנים האלה).

גלשתי. אז מה דעתכן? זה באמת נחוץ, כל הנשימות והריקוד עם קצות האצבעות ועם הפנים, או שאלו המצאות שנועדו לדחות על הסף ספורט אמיתי כי אני עצלנית?

מודעות פרסומת

אודות אפרת

bimkomte.wordpress.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, טכנולוגיה, סוציולוגיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על לרקוד עם הפנים

  1. יוליה הגיב:

    יש הרבה חורים שחורים באינטרנט. כל מיני דברים שהגיוני מאוד שהרבה אנשים ירצו לדעת ולא ברור איפה אפשר למצוא את זה. ככל הנראה גם אנשים היוגה מפחדים מהיוגה הסינטטית. כזאת שעושים בשידור חי דרך ADSL או בחיבור ישיר לתוכנה שמודדת את היקף בית החזה, הבטן הצלעות ביחס לדופק ואומרת לך איפה את צריכה לנשום/לשאוף.

    אני לא יודעת אם זה ריקוד, אבל נראה לי מאוד מהנה לנסות להזיז את כל השרירים בפנים, בקצות האצבעות וכו'. נראה לי שהמודעות והיכולת לשלוט על כל השרירים, למתוח להרפות יוצרת תחושה הולסטית (שלמה, מוכללת??? – לא יודעת איך להגיד בעברית), ויכולה להיות לא פחות חשובה מריצת 2000. נניח עיסוי עצמי באמצעות הזזה רצונית של השרירים.
    עם שרירי הפנים אין לי בעיה (למעשה יש לי בעיה הפוכה, אני צריכה להניע אותם קצת פחות, אחרת יהיו לי קמטים, או לפחות זה מה שאמא שלי אומרת), אבל לעומת זאת על רוב הגוף שלי אין לי שליטה, ו"טווחי התנועה שלי מקוצרים" – כדברי אביגיל, שהיא מקור המידע העיקרי שלי בעניינים האלה.

  2. efratw הגיב:

    מעניין- מה ההגדרה של ריקוד?
    ולא חשבתי על זה, אבל את באמת דוגמא למישהו שמשתמש הרבה בשרירי הפנים. אני לא מצליחה לחשוב על איך והאם זה נותן משהו שונה למראה של הפנים שלך כי אני מכירה את הפנים שלך טוב מדי ולא מצליחה להשוות אותך לכלום…

  3. אביגיל הגיב:

    טווחי התנועה לא מקוצרים אלא לא מלאים, השרירים ושאר רקמות רכות יכולים להיות מקוצרים.
    יש מישהו מהלימודים שאמר לי שכשעייפים במקום לשתות קפה אפשר להתרכז בנשימות לכמה דקות והעייפות עוברת. אני לא יודעת אם זה נכון כי כשאני עייפה – אני ישנה (עם המון קפאין בדם ובעמידה)אבל לאדם סביר יכול להיות שזה יעזור.
    ובכלל לנשום זה חשוב.
    בתור אחת שהמשפחה שלה מצפה ממנה ללמוד כל דבר שיכול להועיל בחיי היומיום ספרית, טבחית, קוסמטיקאית- פיזיותרפיסטית אני אשתדל להיות מועילה ואתן לך תרגיל:
    שבי זקוף, הניחי את כפות הידיים על הצלעות התחתונות משני צידי הגוף, הרפי את הכתפיים וקחי נשימה עמוקה כשאת מנסה לדחוף את הכפות הידיים עם האוויר שאת מכניסה תחזיקי את האוויר חמש שניות ושחררי לאט וכשאת חושבת שסיימת שחררי עוד(תאמיני לי שיש לך עוד). אל תעשי את התרגיל יותר מחמש פעמים ברצף שלא תתחמצני לדעת!
    בכל מיני הרפיות תמיד מדברים על לנשום לאזורים בגוף , לנשום לקצות האצבעות- מעניין אם ההמוגלובינים הקטנים שנושאים את החמצן מקבלים במירס הכוונה לאן להגיע או שסתם זה עוד טריק לעזור לנו להרפות את הגוף על מזרן לא נוח ורצפה קרה.
    יולי, מה שיש לך מאוד יפה וקמטי חיוך גורמים לי להמון אושר!
    אפרת, כשאני חושבת על זה את באמת לא מזיזה הרבה את הפנים ולכן אולי את תמיד נראית שלווה ונינוחה- לא בטוח שצריך לשנות את זה.
    לכל אדם מתאים קצב והתנהלות אחרת בחיים זה יהיה איום ונורא אם תהפכי לחובבת כושר מקפצצת עם טיקים בשפתיים!

  4. efratw הגיב:

    תודה אביגיל! את באמת מאוד שימושית! בעניין הנשימה לאיזורים בגוף- אני לא יודעת אם זה דרך שליחת מסרים להמוגלובינים או בדרך אחרת, אבל זה עובד. לגבי עייפות- לא בדקתי. בדקתי רק לגבי כאב, וזה עובד. וגם זה סתם מעורר אם נושמים בלי להיות עייפים.
    קמטים זה באמת יכול להיות נחמד. לגמרי עדיף מכל המוטציות שמנסות להסתיר קמטי הבעה. אני גם אוהבת שער לבן. לא מבינה למה טורחים כל כך הרבה להסתיר את הדברים האלה.

  5. יוליה הגיב:

    אני מסכימה שקמטים זה עדיף מכל המוטציות, אבל עור חלק טבעי, יותר יפה מקמטים. קמטים מרגישים לי כמו עייפות של הפנים להחזיק את עצמן.
    גם שיער לבן זה עייפות של הגוף לייצר צבע.
    אני מעדיפה את השיער שלי צבעוני. עדיף כחול-ים, או תכלת-שמים. אבל אם לא, אני מוכנה להתפשר על חום. או כחול-ים עם פס לבן. כמו באקס-מן! אבל אני לא רוצה בגד גוף צהוב. אחרת זה יהיה יותר מדי מכבי תל-אביב….

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    יולי, מי הציע לך בגד גוף צהוב? ממתי את הולכת בבגדי גוף? לגבי קמטים – גם המוח מתמלא חריצי חוכמה עם הזמן ככל שיש לך יותר חריצים את כנראה מפותחת יותר.
    קמטים פשוט חושפים לעיני כל מי את-
    האם את קפוצת שפתיים שמרבה לצקצק בלשונה? האם את מקמטת את האף בתחושת גועל לעיתים קרובות? האם את צוחקת הרבה? כמו מפה לאישיות האדם, הסיבה שהעור במשפחה שלנו טוב כי אנחנו לא בדיוק מגובשים. סבתא הייתה צריכה להיות שופטת ומלכת יופי עם גג ילד ודגי נוי, אמא היסטוריונית פופולרית שכזו שגרה בעיר הגדולה, אני עורכת דין שמגדלת כבשים אורגניות בגליל ואת- איתך המצב קשה באמת, את היית אמורה להיות פסנתרנית סינית מחוננת.
    ואפרת את היית אמורה להיות ראש ממשלה/מלכה/דיקטטורית , מתי תביני, תתחילי לרכוש את קמטייך ותגאלי את עם ישראל?!!!!

  7. יוליה הגיב:

    פסנתרנית סינית מחוננת??????
    נראה לי שעדיף כבר בגד גוף צהוב …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s